9,838
עריכות
מ (←טעם האיסור) |
|||
שורה 62: | שורה 62: | ||
===עיון בלא קריאה=== | ===עיון בלא קריאה=== | ||
כתב ה''' | כתב ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) בשם רבנו שמואל לחלק ולאסור קריאת שטרי הדיוטות דווקא בפה, אך קריאה בראיה בעלמא מותרת. ורמז לדבר מהמשנה, 'החזן רואה היכן התינוקות קורין', וחזינן דיש חילוק בין ראיית החזן לבין קריאת התינוקות, והוא הדין הכא שיש לאסור רק בקריאה בפה, כמ"ש 'שמא יקרא בשטרי הדיוטות'. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | לעומת זאת ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' כתב, שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה'''תוספתא''' (שבת יח א) ש[[אסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. אמנם בגמרא (קמט א) מובאת התוספתא בלשון 'אסור לקרותו בשבת'. | ||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (שבת קמח ב ד"ה מונה) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סג א ד"ה וכתבו התוס') אחר שהביאו בשם התוספות להתיר בקריאה שלא בפה (ואינו לפנינו בתוס'), כתבו בשם ר' יונה לאיסורא, וכדמוכח בתוספתא הנזכרת. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים שז). | |||
<BR/>והרב '''שבלי הלקט''' (קכב), אחר שהביא דעת המתירים בהרהור בלא קריאה, הכריע לאסור, וכתב שכן הסכים אחיו הר"ר בנימין, אך נתן בזה טעם שאי אפשר שיעיין בשטרי הדיוטות, מבלי לשאת ולתת בענייני האיגרת, וכן כתב ה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). טעם זה הביא ה'''משנה ברורה''' (נג). ולכאורה טעם זה מתאים רק לפירוש ששטרי הדיוטות הם שטרי מקח וממכר, אך לפי הראיה שהביא רבנו יונה מהתוספתא, מוכח דלא ס"ל האי טעמא, שהרי בכתב שתחת דיוקנאות אין מה לשאת ולתת, אלא נראה דס"ל שהעיון אסור בזה מצד עצמו. | |||
<BR/> | |||
גם '''רבנו ירוחם''' (יב ז עו א) הכריע לאסור אף עיון בלא קריאה, וכן הוא ב'''סמ"ק''' (רפב).<BR/> | |||
ואפשר שיש להוסיף גם דעת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת כג ב) שמשמע שאסור אף קריאה שאיננה בפה, שהרי מדבר על קריאת ספרים. | |||
ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע כדעת רוב ככל הראשונים לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | |||
===חשבונות של מצוה=== | ===חשבונות של מצוה=== |