הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 62: שורה 62:


===עיון בלא קריאה===
===עיון בלא קריאה===
כתב ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה[[איסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]].
כתב ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) בשם רבנו שמואל לחלק ולאסור קריאת שטרי הדיוטות דווקא בפה, אך קריאה בראיה בעלמא מותרת. ורמז לדבר מהמשנה, 'החזן רואה היכן התינוקות קורין', וחזינן דיש חילוק בין ראיית החזן לבין קריאת התינוקות, והוא הדין הכא שיש לאסור רק בקריאה בפה, כמ"ש 'שמא יקרא בשטרי הדיוטות'.
<BR/>וכן היא דעת הרב '''שבלי הלקט''' (קכב), שאחר שהביא דעת המתירים בהרהור בלא קריאה, הכריע לאסור, וכתב שכן הסכים אחיו הר"ר בנימין, ונתן בזה טעם שאי אפשר שיעיין בשטרי הדיוטות, מבלי לשאת ולתת בענייני האיגרת. טעם זה הביא ה'''משנה ברורה''' (נג). ויש להעיר, שטעם זה מתאים רק לפירוש ששטרי הדיוטות הם שטרי מקח וממכר, ובאמת שלפי הראיה שהביא הרא"ש בשם רבנו יונה, מוכח דלא ס"ל האי טעמא, שהרי בכתב שתחת דיוקנאות אין מה לשאת ולתת, אלא נראה דס"ל שהעיון אסור בזה מצד עצמו.


ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה.
לעומת זאת ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' כתב, שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה'''תוספתא''' (שבת יח א) ש[[אסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. אמנם בגמרא (קמט א) מובאת התוספתא בלשון 'אסור לקרותו בשבת'.
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (שבת קמח ב ד"ה מונה) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סג א ד"ה וכתבו התוס') אחר שהביאו בשם התוספות להתיר בקריאה שלא בפה (ואינו לפנינו בתוס'), כתבו בשם ר' יונה לאיסורא, וכדמוכח בתוספתא הנזכרת. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים שז).
<BR/>והרב '''שבלי הלקט''' (קכב), אחר שהביא דעת המתירים בהרהור בלא קריאה, הכריע לאסור, וכתב שכן הסכים אחיו הר"ר בנימין, אך נתן בזה טעם שאי אפשר שיעיין בשטרי הדיוטות, מבלי לשאת ולתת בענייני האיגרת, וכן כתב ה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). טעם זה הביא ה'''משנה ברורה''' (נג). ולכאורה טעם זה מתאים רק לפירוש ששטרי הדיוטות הם שטרי מקח וממכר, אך לפי הראיה שהביא רבנו יונה מהתוספתא, מוכח דלא ס"ל האי טעמא, שהרי בכתב שתחת דיוקנאות אין מה לשאת ולתת, אלא נראה דס"ל שהעיון אסור בזה מצד עצמו.
<BR/>
גם '''רבנו ירוחם''' (יב ז עו א) הכריע לאסור אף עיון בלא קריאה, וכן הוא ב'''סמ"ק''' (רפב).<BR/>
ואפשר שיש להוסיף גם דעת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת כג ב) שמשמע שאסור אף קריאה שאיננה בפה, שהרי מדבר על קריאת ספרים.
 
ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע כדעת רוב ככל הראשונים לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה.


===חשבונות של מצוה===
===חשבונות של מצוה===

תפריט ניווט