9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עיון בלא קריאה
| שורה 66: | שורה 66: | ||
לעומת זאת ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' כתב, שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה'''תוספתא''' (שבת יח א) ש[[אסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. אמנם בגמרא (קמט א) מובאת התוספתא בלשון 'אסור לקרותו בשבת'. | לעומת זאת ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' כתב, שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה'''תוספתא''' (שבת יח א) ש[[אסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. אמנם בגמרא (קמט א) מובאת התוספתא בלשון 'אסור לקרותו בשבת'. | ||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (שבת קמח ב ד"ה מונה) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סג א ד"ה וכתבו התוס') אחר שהביאו בשם התוספות להתיר בקריאה שלא בפה (ואינו לפנינו בתוס'), כתבו בשם ר' יונה לאיסורא, וכדמוכח בתוספתא הנזכרת. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים שז). | <BR/>גם ה'''רשב"א''' (שבת קמח ב ד"ה מונה) וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סג א ד"ה וכתבו התוס') אחר שהביאו בשם התוספות להתיר בקריאה שלא בפה (ואינו לפנינו בתוס'), כתבו בשם ר' יונה לאיסורא, וכדמוכח בתוספתא הנזכרת. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים שז). | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (קמח ב ד"ה הא דתנן) כתב כד' רבנו יונה, והוסיף להקשות על שיטת התוס' [ולפנינו בראבי"ה], שהרי בגמ' משווים קריאה בשטרי הדיוטות לקריאה לאור הנר בשבת, וזה ודאי אסור אף בעיון בעלמא. | |||
<BR/>והרב '''שבלי הלקט''' (קכב), אחר שהביא דעת המתירים בהרהור בלא קריאה, הכריע לאסור, וכתב שכן הסכים אחיו הר"ר בנימין, אך נתן בזה טעם שאי אפשר שיעיין בשטרי הדיוטות, מבלי לשאת ולתת בענייני האיגרת, וכן כתב ה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). טעם זה הביא ה'''משנה ברורה''' (נג). ולכאורה טעם זה מתאים רק לפירוש ששטרי הדיוטות הם שטרי מקח וממכר, אך לפי הראיה שהביא רבנו יונה מהתוספתא, מוכח דלא ס"ל האי טעמא, שהרי בכתב שתחת דיוקנאות אין מה לשאת ולתת, אלא נראה דס"ל שהעיון אסור בזה מצד עצמו. | <BR/>והרב '''שבלי הלקט''' (קכב), אחר שהביא דעת המתירים בהרהור בלא קריאה, הכריע לאסור, וכתב שכן הסכים אחיו הר"ר בנימין, אך נתן בזה טעם שאי אפשר שיעיין בשטרי הדיוטות, מבלי לשאת ולתת בענייני האיגרת, וכן כתב ה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). טעם זה הביא ה'''משנה ברורה''' (נג). ולכאורה טעם זה מתאים רק לפירוש ששטרי הדיוטות הם שטרי מקח וממכר, אך לפי הראיה שהביא רבנו יונה מהתוספתא, מוכח דלא ס"ל האי טעמא, שהרי בכתב שתחת דיוקנאות אין מה לשאת ולתת, אלא נראה דס"ל שהעיון אסור בזה מצד עצמו. | ||
<BR/> | <BR/> | ||
גם '''רבנו ירוחם''' (יב ז עו א) הכריע לאסור אף עיון בלא קריאה, וכן הוא ב'''סמ"ק''' (רפב).<BR/> | גם '''רבנו ירוחם''' (יב ז עו א) הכריע לאסור אף עיון בלא קריאה, וכן הוא ב'''סמ"ק''' (רפב).<BR/> | ||
ואפשר שיש להוסיף גם דעת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת כג ב) שמשמע שאסור אף קריאה שאיננה בפה, שהרי מדבר על קריאת ספרים. | ואפשר שיש להוסיף גם דעת ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת כג ב) שמשמע שאסור אף קריאה שאיננה בפה, שהרי מדבר על קריאת ספרים. וכן משמע ב'''מאירי''' (קמח ב ד"ה אמר המאירי). | ||
ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע כדעת רוב ככל הראשונים לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע כדעת רוב ככל הראשונים לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | ||