9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קריאת דברי חול בשבת
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ה'''בית חדש''' (שז ה ד"ה ומה שנוהגין) תמה על המנהג שהשמש קורא את האורחים לסעודה מתוך הכתב. וב'''מגן אברהם''' (טז) לימד זכות על המנהג, שכיון שהוא דבר של מצוה מותר, כמו [[דיבור האסור בשבת#חשבונות של מצוה|חשבונות של מצוה]]. | ה'''בית חדש''' (שז ה ד"ה ומה שנוהגין) תמה על המנהג שהשמש קורא את האורחים לסעודה מתוך הכתב. וב'''מגן אברהם''' (טז) לימד זכות על המנהג, שכיון שהוא דבר של מצוה מותר, כמו [[דיבור האסור בשבת#חשבונות של מצוה|חשבונות של מצוה]]. | ||
===קריאת דברי חול בשבת | ==כתובות שתחת הצורות והדיוקנאות== | ||
איתא ב'''תוספתא''' (שבת יח א) שאסור להסתכל בכתב שתחת הצורות והדיוקנאות. וכן מובא ב'''גמרא''' (שבת קמט א) שאסור לקרוא כתב זה. | |||
<BR/>ופירש '''רש"י''' (ד"ה כתב המהלך) כגון בני אדם המציירים בכותל חיות או דיוקנאות בני אדם, וכותבים תחתיה צורה פלונית או דיוקן פלוני. | |||
ובטעם האיסור כתב רש"י (ד"ה אסור לקרותו) שהוא משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, וכן העתיקו ב'''פסקי רי"ד''' וב'''שבלי הלקט''' (קכב) ו'''רבנו יהונתן''' (סג ב ד"ה כתב).<BR/> | |||
ובר"ן (בדפי הרי"ף סג ב ד"ה הלכך) כתב הטעם גזירה שמא ימחוק, ומשמע מזה שזהו עצמו שטרי הדיוטות, וכן מפורש ב'''מאירי''' (קמט א ד"ה כתב המהלך). | |||
==קריאת דברי חול בשבת== | |||
כתבו ה'''תוספות''' (שבת קטז ב ד"ה וכ"ש) שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים. | כתבו ה'''תוספות''' (שבת קטז ב ד"ה וכ"ש) שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים. | ||
גם ה'''רא"ש''' כתב בשם '''רבנו יונה''' (כג א) שמליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרותם בשבת, ואף בחול יש בזה משום מושב לצים. | גם ה'''רא"ש''' כתב בשם '''רבנו יונה''' (כג א) שמליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרותם בשבת, ואף בחול יש בזה משום מושב לצים. | ||