הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  01:57, 16 בנובמבר 2021
מ
תקלדה
מ (עיצוב)
מ (תקלדה)
שורה 25: שורה 25:
ומתוך הנ"ל מבואר דנחלקו עוד אם דבר שאין בו תורת קבלת טומאה שייך שיקבל טומאה על ידי ביטול ברוב, וכן להיפך דבר שיש בו תורת קבלת טומאה אם שייך על ידי ביטול ברוב לעשותו לאו בר קבלת טומאה, דלרש"י שייך ביטול ברוב על זה ולתוס' לא שייך. ומצינו בזבחים עח. דאי' שם "אמר ריש לקיש הפיגול והנותר ונטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ש"מ תלת ש"מ איסורין מבטלין זא"ז וש"מ נ"ט ברוב לאו דאורייתא וש"מ התראת ספק ל"ש התראה", ופירש"י "א"א שלא ירבה וכו'- כשהוא לועס אותה בפיו נבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברוב והבטל בכל מין נוסף על המבטל ונקרא בשמו ונגרע ממינו וא"א לכוין שלא יהא ממין האחד בטל בחבירו יותר ממה שבטל ממין חבירו ונמצא שאין באותו מין כשיעור דבציר ליה שיעוריה ולא ידעינן הי מינייהו בציר ליה וכי מתרינן ביה לא ידעינן משום מאי נתרו ביה וכו' והתראת ספק לאו שמה התראה" עכ"ל, מבואר מדבריו דודאי באיסור שיש בו עכשיו כשיעור, אע"פ שהשיעור מיעוטו הוא מאיסור אחר שבטל בו מ"מ כיון שנוסף על המבטל ונקרא בשמו מצטרף לשיעור ולוקה, ורק משום דהתראת ספק ל"ש התראה אינו לוקה. אמנם תוס' כתבו שם בד"ה "הפיגול" בתו"ד וז"ל "ועוד קשה היכי מחייב כלל משום חד מינייהו דמיעוט הבטל ברוב לא מצטרף עם הרוב להשלימו לכשיעור דאפילו היתר לא מצטרף לאיסור כ"ש איסור לא מצטרף לאיסור ואם כן אפילו את"ל דהתראת ספק ל"ש התראה הכא פטור דא"א שלא יתערב מכל אחד ואחד משהו בחיברו ובצר ליה שיעורא" עכ"ל, אמנם לכאו' להמבואר בפירש"י ל"ד כלל להיתר מצטרף לאיסור דשם היינו בשאינם מעורבים (עי"ש היטב בפסחים מד: ובפירש"י שם), ומבואר דנחלקו רש"י ותוס' אם על ידי דין ביטול רק בטל מהמיעוט איסורו ואינו נעשה כמו הרוב או שנעשה כמו הרוב ממש, ובזה תלוי פלוגתתם דלעיל אם המיעוט הטמא שנתערב ברוב שהוא לאו בר קבולי טומאה, אם רק נטהר מטומאתו או שנעשה כמו הרוב שנעשה בר קבולי טומאה, וכן פלוגתתם להיפך אם דבר שהוא לאו בר קבולי טומאה אם שייך לומר שבטל לרוב ונעשה כמוהו ממש ומקבל טומאה או לא.
ומתוך הנ"ל מבואר דנחלקו עוד אם דבר שאין בו תורת קבלת טומאה שייך שיקבל טומאה על ידי ביטול ברוב, וכן להיפך דבר שיש בו תורת קבלת טומאה אם שייך על ידי ביטול ברוב לעשותו לאו בר קבלת טומאה, דלרש"י שייך ביטול ברוב על זה ולתוס' לא שייך. ומצינו בזבחים עח. דאי' שם "אמר ריש לקיש הפיגול והנותר ונטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ש"מ תלת ש"מ איסורין מבטלין זא"ז וש"מ נ"ט ברוב לאו דאורייתא וש"מ התראת ספק ל"ש התראה", ופירש"י "א"א שלא ירבה וכו'- כשהוא לועס אותה בפיו נבלל מין לתוך חבירו מיעוטו של זה ברובו של זה ובטל המיעוט ברוב והבטל בכל מין נוסף על המבטל ונקרא בשמו ונגרע ממינו וא"א לכוין שלא יהא ממין האחד בטל בחבירו יותר ממה שבטל ממין חבירו ונמצא שאין באותו מין כשיעור דבציר ליה שיעוריה ולא ידעינן הי מינייהו בציר ליה וכי מתרינן ביה לא ידעינן משום מאי נתרו ביה וכו' והתראת ספק לאו שמה התראה" עכ"ל, מבואר מדבריו דודאי באיסור שיש בו עכשיו כשיעור, אע"פ שהשיעור מיעוטו הוא מאיסור אחר שבטל בו מ"מ כיון שנוסף על המבטל ונקרא בשמו מצטרף לשיעור ולוקה, ורק משום דהתראת ספק ל"ש התראה אינו לוקה. אמנם תוס' כתבו שם בד"ה "הפיגול" בתו"ד וז"ל "ועוד קשה היכי מחייב כלל משום חד מינייהו דמיעוט הבטל ברוב לא מצטרף עם הרוב להשלימו לכשיעור דאפילו היתר לא מצטרף לאיסור כ"ש איסור לא מצטרף לאיסור ואם כן אפילו את"ל דהתראת ספק ל"ש התראה הכא פטור דא"א שלא יתערב מכל אחד ואחד משהו בחיברו ובצר ליה שיעורא" עכ"ל, אמנם לכאו' להמבואר בפירש"י ל"ד כלל להיתר מצטרף לאיסור דשם היינו בשאינם מעורבים (עי"ש היטב בפסחים מד: ובפירש"י שם), ומבואר דנחלקו רש"י ותוס' אם על ידי דין ביטול רק בטל מהמיעוט איסורו ואינו נעשה כמו הרוב או שנעשה כמו הרוב ממש, ובזה תלוי פלוגתתם דלעיל אם המיעוט הטמא שנתערב ברוב שהוא לאו בר קבולי טומאה, אם רק נטהר מטומאתו או שנעשה כמו הרוב שנעשה בר קבולי טומאה, וכן פלוגתתם להיפך אם דבר שהוא לאו בר קבולי טומאה אם שייך לומר שבטל לרוב ונעשה כמוהו ממש ומקבל טומאה או לא.
==בדין סלק את מינו כמי שאינו==
==בדין סלק את מינו כמי שאינו==
==המקור בגמ'==
===המקור בגמ'===
בגמ' בחולין ק: "הוי מין ומינו וד"א וכל מין ומינו וד"א סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו".
בגמ' בחולין ק: "הוי מין ומינו וד"א וכל מין ומינו וד"א סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו".
===דעת רש"י===
===דעת רש"י===

תפריט ניווט