631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== הדין במשנה ובגמרא == | == הדין במשנה ובגמרא == | ||
במשנה | במשנה {{מ|בברכות י"ג ע"א}} מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. | ||
'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. | '''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. | ||
'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | '''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
<br>לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | <br>לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | ||
<br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' | <br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | ||
<br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' | <br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | ||
<br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | <br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | ||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש | ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש {{מ|ולהחמיר בכבוד הבריות}} כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם. | ||
<br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך - | <br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך - | ||
<br> - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | |||
<br> - הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | |||
<br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | <br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | ||
<br> - '''רא"ש''' {{מ|על ברכות ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. | |||
<br> - ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}} | |||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
=== הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית === | === הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית === | ||
מובא ב'''שיבולי הלקט''' | מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. | ||
<br> ולעניין ברכה: | <br> ולעניין ברכה: | ||
<br>- ב'''בית יוסף''' {{מ|או"ח ס"ו}} כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם. | |||
<br> - אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | |||
== הפסקה בה' אלהיכם אמת == | == הפסקה בה' אלהיכם אמת == | ||
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.<br> | בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.<br> | ||
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה: | נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:<br> | ||
- ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.<br> | |||
- '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות''' פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.<br> | |||
- ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.<br> | |||
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]] | [[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]] | ||
[[ | [[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]] | ||