631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}} | {{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]|[https://www.sefaria.org.il/Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1?vhe=Mechon_Mamre_Talmud_Yerushalmi&lang=he&with=all&lang2=he ירושלמי ברכות יג.]|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}} | ||
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק? | מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק? | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | '''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | ||
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה. | בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה. | ||
== הגדרת | == הגדרת היראה== | ||
=== מחלוקת ראשונים === | === מחלוקת ראשונים === | ||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
<br> ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | <br> ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | ||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
<br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - | <br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - | ||
<br> - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | <br> - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
<br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | <br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | ||
==== פסיקת השו"ע ==== | |||
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש {{מ|ולהחמיר בכבוד הבריות}} כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם. | |||
== הגדרת הכבוד == | == הגדרת הכבוד == | ||
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | ||
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | <br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | ||
== הפסקה באמצע פסוק == | |||
בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1?vhe=Mechon_Mamre_Talmud_Yerushalmi|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק. "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:" | |||
{{ש}}לפי ה'''בית יוסף''' ר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק. | |||
{{ש}}ב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך ומפסיק", אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק. | |||
{{ש}}{{ש}} ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק. | |||
{{ש}}וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא בסוף עניין. | |||
== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | == הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | ||
{{ש}} - '''רא"ש''' {{מ|על ברכות ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. | |||
{{ש}} - ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}} | |||
==== פסיקת האחרונים ==== | ==== פסיקת האחרונים ==== | ||
| שורה 36: | שורה 43: | ||
=== הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית === | === הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית === | ||
מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. | מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. | ||
{{ש}} ולעניין ברכה: | |||
{{ש}}- ב'''בית יוסף''' {{מ|או"ח ס"ו}} כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם. | |||
{{ש}} - אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | |||
== הפסקה בה' אלהיכם אמת == | == הפסקה בה' אלהיכם אמת == | ||
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה. | בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}} | ||
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה: | נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:{{ש}} | ||
- ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. | - ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.{{ש}} | ||
- '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות''' פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם. | - '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות''' פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.{{ש}} | ||
- ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת. | - ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}} | ||
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | ||
| שורה 53: | שורה 60: | ||
== הפסקה בשביל לקרות בתורה == | == הפסקה בשביל לקרות בתורה == | ||
=== מחלוקת ראשונים === | === מחלוקת ראשונים === | ||
'''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם | '''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם {{ש}} | ||
ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה. | ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה. | ||
=== פסיקת הלכה === | === פסיקת הלכה === | ||
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה. | השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.{{ש}} | ||
הב"ח [להמשיך אותו] | הב"ח [להמשיך אותו] | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||