הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"

{{ש}}לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.

{{ש}}וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.

{{ש}}לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.

{{ש}}ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.

{{ש}} - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?

{{ש}} - הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.

{{ש}}ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

{{ש}}לפי ה'''בית יוסף''' ר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.

{{ש}}ב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך ומפסיק", אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.

{{ש}}{{ש}} ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק.

{{ש}}וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא בסוף עניין.

{{ש}} - '''רא"ש''' {{מ|על ברכות ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.

{{ש}} - ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}}

{{ש}}- ב'''בית יוסף''' {{מ|או"ח ס"ו}} כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.

{{ש}} - אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם.

- ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.{{ש}}

- '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות'''  פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.{{ש}}

- ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}}