הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:


===אוקמי משום הפסד===
===אוקמי משום הפסד===
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ג' א') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול.  
קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד<ref> למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.</ref>) אך לא במלאכות מדאורייתא.
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.
   
   
===אוקמי משום הגדרת המלאכה===
===אוקמי משום הגדרת המלאכה===
בסיעה זו אפשר למנות את '''רש"י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי. וכך ה'''ריטב"א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך "עבודה" אבל
כתב יד


==המקורות הראשיים בסוגיה==
==המקורות הראשיים בסוגיה==
שורה 45: שורה 48:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
<references />


[[קטגוריה:בחרו קטגוריה מתאימה]]
[[קטגוריה:בחרו קטגוריה מתאימה]]
135

עריכות

תפריט ניווט