135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אוקמי ואברויי בשביעית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===אוקמי משום הפסד=== | ===אוקמי משום הפסד=== | ||
קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד<ref> למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.</ref>) אך לא במלאכות מדאורייתא. | קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד<ref> למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.</ref>) אך לא במלאכות מדאורייתא. | ||
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref> | בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד. | ||
הרמב"ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות, | הרמב"ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות, | ||