הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול ברוב - יבש ביבש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,909 בתים ,  00:52, 27 בדצמבר 2021
מ
הרחבה, עריכה, ניסוח
מ (תיקון קישור)
מ (הרחבה, עריכה, ניסוח)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה, קט|בכותרת=כן}}}}
{{מקורות|5={{שוע|יורה דעה|קט|יורה דעה קט|בכותרת=כן}}}}
בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.
בדין ביטול בתערובת של יבש שהתערב ביבש ובנדונים המסתעפים.
==מקור הדין==
==מקור הדין==
שורה 34: שורה 34:
'''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא"ש ובבישול מביא את דעת הרשב"א והרא"ש ו'''השו"ע''' מכריע כהרשב"א '''והרמ"א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא"ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב"א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.
'''ולהלכה:''' דעת '''הטור''' כהרא"ש ובבישול מביא את דעת הרשב"א והרא"ש ו'''השו"ע''' מכריע כהרשב"א '''והרמ"א''' מביא שבבישול במקום הפסד יש להקל כהרא"ש ולכתחילה יש לנהוג כהרשב"א ואף שלא יאכל אדם אחד את כל התערובת.


=== באיסורי הנאה, דבר שבמניין, וכדו' ===
===באיסורי הנאה ודבר שבמניין===
מצינו כמה אופנים שבהם לא אומרים ביטול ברוב, בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבואר שלא אמרינן ב'''איסור הנאה''' ו'''דבר שבמניין''', ובחולין מבואר {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שלא נאמר ביטול '''בבריה''' וב'''חתיכה הראויה להתכבד''', עוד מבואר שם שבדבר שבמנין פליגי האם בעינן דבר שדרכו תמיד להמנות או סגי במה שיש אופנים שבהם מונים אותו כדי להחשיבו שלא יתבטל ברוב.
====באיסורי הנאה====
{{להשלים}}
{{להשלים}}
בגמ' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבואר שבמשנה שמונה אופנים שבהם אפי' באלף לא בטיל לא מנינו חמץ בפסח אע"ג שהוא אסור בהנאה היות ואין זה דבר שבמנין והתוס' שם מסתפק האם זה אומר שהתנא במשנה שם סובר שאיסורי הנאה שהם לא דבר במניין בטל ברוב.  
==== המקור בגמ' ====
'''דבר שבמניין:''' מבואר בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} שפליגי רבי יוחנן וריש לקיש פליגי בדבר שבמניין אם בעינן שיהיה את שדרכו למנות והיינו שיהיה חשוב בכל מקום לעניין זה שמונים אותו ולא מוכרים באומד או 'כל שדרכו למנות' והיינו שסגי במה שיש מקומות או זמנים שמחשיבים אותו בזה שמונים אותו. כל זה הוא בדברי ר"מ במשנה שם שחתיכת נבילה לא בטיל ברוב ומבארת הגמ' שלמ"ד 'כל' זה משום דבר שבמניין ולמ"ד 'את' זה משום 'חתיכה הראויה להתכבד' {{מ|מובא לקמן}} אמנם רבנן חולקים על ר"מ במשנה בערלה {{ויקיטקסט|משנה_ערלה_ג_ז|ג, ז}} שאמר שם שחבילי תלתן שנתערבו באחרים ידלקו ולא בטיל ברוב וחכמים חולקים שבטיל במאה ומאתיים ומבארת המשנה את דברי ר"מ 'את שדרכו למנות, מקדש' והיינו מחמת דבר שבמניין ולפי"ז חכמים חולקים על דבריו שדבר שבמניין אינו סיבה שלא יתבטל. והלכה כר"מ שסתם מתני' ר"מ{{הערה|וכן כותב הר"ן בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}}}} אמנם '''הרמב"ם''' {{רמבם|מאכלות אסורות|טז|ח|מאכלות אסורות טז, ח}} פוסק כחכמים שדבר שבמניין לבד בטיל ומכל מקום פוסק שחתיכה הראויה להתכבד לא בטיל {{רמבם|מאכלות אסורות|טו|יד|שם טו, יד}} '''והראב"ד''' משיג על דבריו מהגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שבעינן לצרף גם איסורי הנאה והיינו שפסק כר"מ. {{הערה|ובעיקר דבריו אם צריך צירוף של איסורי הנאה יובא בהמשך}}


דעת '''רש"י''' סובר שאסור באכילה ומותר בהנאה ומכל מקום צריך להוציא אחד מהתערובת ולהשליך לים
'''איסורי הנאה:''' הגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבארת בדברי המשנה שמונה כמה אופנים שבהם אפי' באלף לא בטיל ולא מונה 'חתיכות נבילה' ו'חמץ בפסח' ומבארת הגמ' שנבילה לא מנינו אף אף שזה דבר שבמניין מכל מקום אין זה איסור הנאה. וחמץ בפסח לא מנינו אל אף שזה איסורי הנאה היות ואין זה דבר שבמניין. חזינן שבעינן ב' תנאים כדי שלא יתבטל א. דבר שבמניין ב. איסור הנאה ונחלקו שם הראשונים א. האם בעינן את ב' התנאים או שזה רק סברא למה התנא לא מנה את זה במשנה. ב. גם אם בעינן את ב' התנאים האם צריך את זה בכל המקומות או שיש מקומות שגם אם יש רק אחד מהתנאים אסור.
==== דעות הראשונים ====
'''אם בעינן את שיהיה גם אסור בהנאה וגם דבר שבמניין:''' דעת '''רש"י''' בסוגיא בעבודה זרה שבעינן את ב' התנאים ובאופן שהתערב חמץ בפסח ואינו דבר שבמניין בטל ברוב ומכ"מ מוסיף שצריך להשליך אחד מהתערובת. '''התוס'''' שם בסוגיא הבינו שאין זה אלא הסבר במניין של המשנה אך לעניין הדין סגי באחד מהם כדי שלא יתבטל וכן גם הבין '''הר"ן'''. '''דעת הראב"ד''' לחלק בין איסור אכילה לאיסור הנאה, שבאיסור אכילה אסור גם כשיש רק אחד מהתנאים אך כדי לאסור בהנאה בעינן שיהיה גם דבר שבמניין.{{הערה|ועיין שם בר"ן שמביא את דברי הראב"ד ומפלפל בסברתו}}


'''הרי"ף''' סובר שאסור בין בהנאה ובין באכילה
'''איסורי הנאה שבהם לא בעינן דבר שבמניין:'''
*'''חמץ בפסח:''' דעת '''הרי"ף''' {{מ|בע"ז שם}} שאינו בטל ברוב ואפי' במשהו ואסור בין בהנאה ובין באכילה, מאידך דעת '''הרא"ש''' לחלק בין לח בלח ליבש ביבש, שבלח בלח חמץ בפסח אוסר במשהו ויבש ביבש אינו אוסר במשהו ובטל לחלוטין, אמנם '''רש"י''' שמותר בהנאה ואסור באכילה וצריך לזרוק חתיכה אחת מהתערובת, וכן שיטת '''הראב"ד''' שבאיסורי הנאה לא צריך דבר שבמניין לאסור באכילה אלא רק לאיסור הנאה.
*'''עבודה זרה:''' '''דעת הר"ן''' שבעבודה זרה משום חומרתו לא בעינן דבר שבמניין ואפי' במשהו אוסר, ודעת '''רש"י''' לא כן שאף בע"ז בעינן דבר שבמניין מלבד לח בלח שהתם אוסר במשהו וכמבואר לעיל ברש"י {{מ|ע"ז עג.}} ו'''הרא"ש'''
*'''פטר חמור:''' דעת '''הרמב"ן''' שפט"ח לא בטיל דבעלי חיים לא בטלי ו'''רעק"א''' מקשה שגם בלא זה אינו בטיל מדין דבר שיש לו מתירין
*'''לח בלח:'''  דעת '''הרא"ש''' לחלק בין לח בלח ליבש שבלח לא בעינן דבר שבמניין ואוסר במשהו, וסברתו שבלח היות ומצינו שגם מיעוט אוסר מהתורה ש'טעם כעיקר' ממילא החמירו חכמים באיסור הנאה שגם באלף לא בטיל מה שאין כן ביבש שלא מצינו שלא מהני רוב גם חכמים לא תיקנו.


'''הרא"ש''' סובר שמותר בין בהנאה ובין באכילה
===חתיכה הראויה להתכבד===
 
'''בעבודה זרה:''' '''בר"ן''' שם מבואר שכל הנידון שצריך דבר שבמניין או איסו"ה איירי בשאר איסורים אבל בעבודה זרה משום חומרתו לא בטיל כלל אף שאין זה דבר שבמניין. אמנם מדייק '''ברש"י''' שנראה שהבין שאף בעבודה זרה אם לא יהיה דבר שבמניין יתבטל ברוב.
 
====דבר שבמניין====
{{להשלים}}
'''את שדרכו או כל שדרכו:''' הגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מביאה מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש מתי נחשב דבר שבמנין ולא בטיל אם רק באופן שחשוב בכל מקום שדרכו תמיד להמנות וכך סבר ר"י או גם אם רק פעמים מחשיבים אותו ומונים אותו סגי להחשיבו בתערובת מדין דבר שבמנין ולא בטל.
 
'''אם רק בצירוף איסור הנאה:''' הגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} מבארת את המשנה שמונה אופנים שאפי' באלף לא בטיל ולא מונה חמץ בפסח או חתיכות נבילה משום שתנא דמתני' סבר שבעינן ב' תנאים 1. דבר שבמניין 2. איסור הנאה. ונחלקו הראשונים בהבנת הגמ' אם זה בלא זה בטל ברוב או שזה סברא מדוע התנא לא מנה את שאר האיסורים במשנה אך גם בשאר האיסורים שמתקיים בהם אחד התנאים לא בטל.
 
דעת '''התוס'''' {{מ|שם}} שכל דבר שבמניין אינו בטיל אף שאינו אסור בהנאה אמנם דעת '''הר"ן''' {{מ|שם}} שלתנא דמתני' אם אין איסור הנאה בטל ברוב.
 
====חתיכה הראויה להתכבד====
{{להשלים}}
{{להשלים}}
בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר"ן בעבודה זרה שם}}.
בגמרא בחולין {{גמרא|חולין|ק|א|ק, א}} מבארת את המשנה {{גמרא|חולין|צז|ב|צז, ב}} שלפני כן שחתיכות נבלה לא בטלים שמדובר ב'חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים' ובאופן כזה אנו לא דנים ביטול ברוב וזה גם אם אין זה מוגדר 'דבר שבמניין' חלק מהראשונים הבינו שמשנה זו חולקת על המשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עד|א|עד, א}} שאומרת שדבר שבמניין לא מהני אלא באופן שאסור גם בהנאה{{הערה|ר"ן בעבודה זרה שם}}.


====בריה====
===בריה===
{{הפניה לערך מורחב|בריה}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[בריה]]}}


=== דבר שיש לו מתירין ===
=== דבר שיש לו מתירין ===
{{הפניה לערך מורחב|דבר שיש לו מתירין}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דבר שיש לו מתירין]]}}


=== דברים הנבללים ===
=== דברים הנבללים ===
שורה 72: שורה 65:


אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב"ם {{מ|פי"ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ"ק''' {{מ|הובא בב"י באו"ח תנג}}.
אמנם דעת התוס' ביבמות{{גמרא|יבמות|פב|א|פב, א}} דדברים הנבללים כקמח בקמח לא חשיב לח בלח. וכן סבר גם הרמב"ם {{מ|פי"ג מתרומות}} ו'''הגהות מימוניות''' בשם '''הסמ"ק''' {{מ|הובא בב"י באו"ח תנג}}.
=== מעמיד ===
באופן שהאיסור הוא מעמיד את האוכל וכגון בקיבה שהיא הגורמת להתגבשות הגבינה וכן בכל חומר מייצב שגורם לחיבור המאכל אינו בטל ששם המאכל נקרא על שמו.
'''מקור הדין:''' מבואר במשנה בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|כט|ב|כט, ב}} ובחולין {{גמרא|חולין|קטו|ב|קטו, ב}} ובשבת {{גמרא|שבת|טו|ב|טו, ב}} שדבר המעמיד אסור ואף בשישים אינו בטיל. וכן כתב ה'''רמ"א''' ביורה דעה {{שוע|יורה דעה|פז|פז, יא}} 'דבר האסור בעצמו ומעמיד אפי' באלף לא בטיל'.
'''דעות הראשונים:''' רוב הראשונים ס"ל שאינו אסור אלא מדרבנן{{הערה|מג"א {{שוע|יורה דעה|פז|יו"ד פז}} בשם איסור והיתר הארוך {{מ|כלל לה ו}} ועיין גם בשו"ת חת"ס {{מ|יו"ד עט}} שהוכיח מעוד ראשונים}} וכן הסכימו הפוסקים{{הערה|הש"ך {{מ|יו"ד קי"ח סקי"א בתי' א}} הפמ"ג {{מ|משב"ז סקי"ג}} הפר"ח {{מ|ק, סק"ג}} חכמת אדם {{מ|כלל נג סל"ג}} החק יעקב {{מ|תמב ס"ק ט"ז}} שו"ע הרב {{מ|תנב ס"י}} ומשנ"ב {{מ|תנב סקכ"ז}} ועוד וממילא נוקט היד יהודה שספקו להקל {{מ|פיה"א סקכ"ה}}}}, אמנם כתב המג"א שמהטור משמע שמדאו'.
ודנו בפוסקים לגבי חומרים מייצבים וכגון חומר לייצור גלידה{{הערה|שו"ת הר צבי {{מ|יו"ד פג}} ושו"ת אגרות משה {{מ|יו"ד ח"ב סו"ס לב}}}} וחומצת לימון{{הערה|שו"ת מנחת יצחק {{מ|ח"ז כז}} ושו"ת אור לציון {{מ|ח"א או"ח לד}} ובשו"ת יחווה דעת {{מ|ח"ב סי' סב}}}} או בחומר שמדבק את התערובת{{הערה|שו"ת מנחת יצחק {{מ|ח"ט קסח}}}} ובאנזימים שונים{{הערה|שו"ת שבט הלוי {{מ|ח"י קכ}} ותשובות והנהגות {{מ|ח"ד קפ"ז}}}} וכן דנו בהרחבה לגבי חומר הג'לטין (E441){{הערה|חלבון קרישי שמופק בין השאר מעצמות ומעורות של בעלי חיים, בעיקר מבקר, חזירים ודגים. הג'לטין משמש כחומר מייצב בתעשיית המזון, בעיקר בתחום המגדנאות, ראה [כאן]}} שיש שהקילו ויש שהחמירו, ב'''שו"ת אחיעזר''' {{מ|ח"ג לג ה}} ו'''החזון יחזקאל''' {{מ|זבחים שו"ת ס' ה}} ועוד {{הערה|שו"ת יביע אומר {{מ|ח"ח יו"ד יא}}}} נקטו להקל בצירוך כמה תנאים, אך למעשה רוב הפוסקים נוקטים להחמיר ראה בשו"ת '''משנת רבי אהרן''' {{מ|יו"ד טז ויז}} וב'''מנחת יצחק''' {{מ|ח"ה ה}} וב'''אגרות משה''' {{מ|יו"ד ח"ב כז ולב}} ועוד{{הערה|שו"ת קנין תורה {{מ|ח"ב ב}} ובשבט הלוי {{מ|ח"ז קלה}} ותשובת והנהגות {{מ|חב שפא}}}} אמנם כתבו להקל באופן שנעשה מעורות שעובדו לנעליים וכדו' היות ונפסל מאכילת אדם אינו חוזר לאיסורו.
=== בטומאה ===
=== בטומאה ===
הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ"מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.
הגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} דנה באופן שבטלה טומאה בטהרה אם [[חוזר וניעור]] כשהתערב במין נוסף ולדעת רב ירמיה שגם באופן שהתערב במין אחר אומרים חוזר וניעור מבינה הגמ' ש'''טומאה כמאן דאיתא''' והיינו שאף שאמרינן ביטול ברוב מכל מקום עדיין דנים את הטומאה בתערובת והנפ"מ היוצאת למעשה שבטומאת מגע אומרים בכל חתיכה וחתיכה שהיא מהרוב ולא נטמא מה שאין כן בטומאת משא שנושא את הכל התערובת והטומאה בכללם הדין הוא שנטמא. ויש לדון האם החילוק בין משא למגע הוא מדאורייתא או מדרבנן ומה יהיה הדין באופן שנושא רק חלק מהתערובת או באופן שנוגע בכל התערובת בזה אחר זה או בבת אחת.

תפריט ניווט