9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר). | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר). | ||
==הגדרת קשר של קיימא== | ==הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא בשיטת רש"י== | ||
מדברי '''רש"י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. | מדברי '''רש"י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. ועוד משמע מזה שבפחות משבוע מותר לכתחילה, אבל במקום אחר (ד"ה פשיטא וד"ה בדבני מחוזא וד"ה דנפקי בי תרי וד"ה א"ל משום) משמע שהמותר הוא בקשר שעשוי ליומו בלבד. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד"ה ובמספר וד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב"י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים. | |||
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא בארחות חיים (שבת קו) בשם ר' פרץ. ולענין קשר המותר הבין בדעתו בתחילה שכל שהוא פחות מז' ימים מותר, אבל מסיק לבסוף דדווקא אם עשוי להתירו בכל יום. | |||
<BR/> | <BR/>וב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) הבין שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ובזה הסכים להב"ח. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור. | |||
===אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר=== | |||
כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא למידק) דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. | |||
<BR/>גם ה'''טורי זהב''' (א) הלך | |||
[[קטגוריה:קושר ומתיר]] | [[קטגוריה:קושר ומתיר]] | ||