הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהקידוש הוא ממצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם. המקור לחיוב נשים בקידוש הוא מאמר הפסוקים "זכור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94_%D7%99%D7%90 דברים ה, יא]) ו"שמור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%96 שמות כ, ז]) הוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירה מחויבות גם בזכירה, כלומר בקידוש.
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהקידוש הוא ממצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם. המקור לחיוב נשים בקידוש הוא מאמר הפסוקים "זכור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94_%D7%99%D7%90 דברים ה, יא]) ו"שמור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%96 שמות כ, ז]) הוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירה מחויבות גם בזכירה, כלומר בקידוש.


ה'''גאונים''' ([https://www.daat.ac.il/daat/vl/sheilta/sheilta01.pdf שאילתות דרב אחאי, יתרו, שאילתא נד]. [https://www.sefaria.org.il/sheets/114828?lang=he ספר הלכות גדולות, ב, הלכות קידוש והבדלה, עמוד ק]) הביאו את דברי הגמרא בברכות לגבי חיוב נשים בקידוש ואף הרחיבו את דין זה והתירו לנשים להוציא בקידוש את הגברים השומעים. אולם, '''רבי שמואל הנגיד''' (הובא ב: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9385&st=&pgnum=238&hilite= ספר העתים, קנו]) סייג את היתר זה והוסיף שזהו דבר מגונה.   
ה'''גאונים''' ([https://www.daat.ac.il/daat/vl/sheilta/sheilta01.pdf שאילתות דרב אחאי, יתרו, שאילתא נד]. [https://www.sefaria.org.il/sheets/114828?lang=he ספר הלכות גדולות, ב, הלכות קידוש והבדלה, עמוד ק]) הביאו את דברי הגמרא בברכות לגבי חיוב נשים בקידוש ואף הרחיבו את דין זה והתירו לנשים להוציא בקידוש את הגברים השומעים. אולם, '''רבי שמואל הנגיד''' (הובא ב: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9385&st=&pgnum=238&hilite= ספר העתים, קנו]) סייג את ההיתר להוציא גברים וקבע שזהו דבר מגונה.   


את דין הגמרא בברכות לפיו נשים חייבות בקידוש פסקו כל הפוסקים, כולל ה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%92 משנה תורה, הלכות עבודה זרה יב ג]) וה'''טור''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא]). השולחן ערוך הלך בעקבות הגאונים והרחיב דין זה. הוא כתב שנשים מוציאות את האנשים כי הן חייבות מן התורה בדיוק כמו הגברים. ה'''ב"ח''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא ב]) דן בסתירה בין פסיקות השו"ע: בעניין קריאת מגילה, אחרי שקבע השו"ע שנשים יכולות לקרוא לגברים, הביא השולחן ערוך דעה נוספת, שנשים אינן יכולות להוציא גברים ידי חובתם. לעומת זאת, כאן, לעניין קידוש, לא סייג השולחן ערוך את פסיקתו כי נשים יכולות להוציא גברים ידי חובתם. מכורח שאלה זו הב"ח מחמיר בקידוש כמו במגילה וקובע שנשים אינן מוציאות את הגברים ידי חובת קידוש. אמנם, כבר הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8844&st=&pgnum=310&hilite= ספר האגודה סוכה לב]) השווה את חובת הקידוש לקריאת מגילה וטען כי בשניהם נשים אינם יכולות להוציא אחרים.
את דין הגמרא בברכות לפיו נשים חייבות בקידוש פסקו כל הפוסקים, כולל ה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%92 משנה תורה, הלכות עבודה זרה יב ג]) וה'''טור''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא]). השולחן ערוך הלך בעקבות הגאונים והרחיב דין זה. הוא כתב שנשים מוציאות את האנשים כי הן חייבות מן התורה בדיוק כמו הגברים. ה'''ב"ח''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא ב]) דן בסתירה בין פסיקות השו"ע: בעניין קריאת מגילה, אחרי שקבע השו"ע שנשים יכולות לקרוא לגברים, הביא השולחן ערוך דעה נוספת, שנשים אינן יכולות להוציא גברים ידי חובתם. לעומת זאת, כאן, לעניין קידוש, לא סייג השולחן ערוך את פסיקתו כי נשים יכולות להוציא גברים ידי חובתם. מכורח שאלה זו הב"ח מחמיר בקידוש כמו במגילה וקובע שנשים אינן מוציאות את הגברים ידי חובת קידוש. אמנם, כבר הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8844&st=&pgnum=310&hilite= ספר האגודה סוכה לב]) השווה את חובת הקידוש לקריאת מגילה וטען כי בשניהם נשים אינם יכולות להוציא אחרים.
82

עריכות

תפריט ניווט