87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←'אמת ויציב'
| שורה 109: | שורה 109: | ||
הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה. | הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה. | ||
==='אמת ויציב'=== | ===ברכת 'אמת ויציב'=== | ||
'''בתוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב שברכת 'אמת ויציב' נחשבת סמוכה לברכה שלפני קריאת שמע, שכן קריאת שמע אינה מהווה הפסק – ולכן אינה פותחת ב'ברוך'. כך כתב גם '''האורחות חיים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)], שהטעים זאת: "דלא חשבינן לה [-לקריאת שמע] הפסק, אחר שהברכות באות בשבילה". אך '''הרשב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D (פסחים קד ב ד"ה וברכה)] כתב שבאופן עקרוני קריאת שמע מהווה הפסק, והטעם שאין הברכה שלאחריה פותחת ב'ברוך' הוא שהמילים 'ה' אלהיכם אמת' מהוות חיבור בין הברכה לקריאת שמע, וממילא גם לברכות שלפניה, והובאו דבריו גם '''בשבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=58 (עניין תפילה, סי טז)] שהסכים עימו. <BR/> | '''בתוספות הרא"ש''' (ברכות מו ב ד"ה ויש) כתב שברכת 'אמת ויציב' נחשבת סמוכה לברכה שלפני קריאת שמע, שכן קריאת שמע אינה מהווה הפסק – ולכן אינה פותחת ב'ברוך'. כך כתב גם '''האורחות חיים''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=101 (חלק א, הל' ברכות אות ע)], שהטעים זאת: "דלא חשבינן לה [-לקריאת שמע] הפסק, אחר שהברכות באות בשבילה". אך '''הרשב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D (פסחים קד ב ד"ה וברכה)] כתב שבאופן עקרוני קריאת שמע מהווה הפסק, והטעם שאין הברכה שלאחריה פותחת ב'ברוך' הוא שהמילים 'ה' אלהיכם אמת' מהוות חיבור בין הברכה לקריאת שמע, וממילא גם לברכות שלפניה, והובאו דבריו גם '''בשבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=58 (עניין תפילה, סי טז)] שהסכים עימו. <BR/> | ||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מו א|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה. | בשיטה ייחודית נוקט '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א ד"ה אחת)], ולפיה ישנן ברכות שנתקנו מלכתחילה ב'מטבע קצר', דהיינו – לשיטתו – חתימה בלא פתיחה או פתיחה בלא חתימה, וללא כל צורך לסמכן לברכה אחרת. על פי שיטתו כותב שברכת 'אמת ויציב' אינה סמוכה לברכות שלפניה, מחמת הפסק קריאת שמע, ואין בכך כל פגם - מאחר ומלכתחילה נתקנה במטבע קצר. הוא כותב שכך היא דעת '''הגאונים''', ומדייק כדבריו מלשון '''התוספתא''' המובאת בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מו א|ברכות מו א}}: "כל הברכות פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך, חוץ [...] מברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע" – הרי ש"ברכה אחרונה שבקריאת שמע" אינה בכלל "ברכה הסמוכה לחברתה". שיטתו מובאת '''במאירי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה ברכה)], שחולק עליה. | ||
===ברכות ההפטרה=== | ===ברכות ההפטרה=== | ||