25
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור פירות שביעית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות| | {{מקורות|שביעית ט|נדרים נז ב| שביעית ט |שמיטה ויובל ז א-יב|}} | ||
מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו, כיצד הוא נעשה | מה הוא ביעור פירות שביעית, מה הוא מקורו ומה תוקפו, כיצד הוא נעשה, באיזה תנאים ובאיזה זמן. | ||
==מקור הדין ויסודו== | ==מקור הדין ויסודו== | ||
במשנה נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג במקרה בו אדם כבש שלוש מיני כבשים בחבית אחת. ב'''ספרא''' (כה יב) סמכו את דין המשנה הזו אל מדרש הפסוק "מן השדה תאכלו את תבואתה"<span> </span>: רק כאשר ניתן לאכול מן השדה - מותר לאכול בכלל. עוד למדו בספרא (כה ז) שדין הביעור חל גם על בהמה, שמהפסוק "ולבהמתך ולחיה" למדו שיש להשוות אכילת חיה לבהמה. לא מבורר בספרא האם יש הבדל בין הזמן שניתן לאכול בו מן השדה לבין זמן שהחיה אוכלת (סדקין חזוא וכו). | במשנה נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג במקרה בו אדם כבש שלוש מיני כבשים בחבית אחת. ב'''ספרא''' (כה יב) סמכו את דין המשנה הזו אל מדרש הפסוק "מן השדה תאכלו את תבואתה"<span> </span>: רק כאשר ניתן לאכול מן השדה - מותר לאכול בכלל. עוד למדו בספרא (כה ז) שדין הביעור חל גם על בהמה, שמהפסוק "ולבהמתך ולחיה" למדו שיש להשוות אכילת חיה לבהמה. לא מבורר בספרא האם יש הבדל בין הזמן שניתן לאכול בו מן השדה לבין זמן שהחיה אוכלת (סדקין חזוא וכו). | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''רבי אברהם בן הרמב"ם''' בפירושו על התורה (שמות כג יא) שילב בין הדרכים, וביאר שאמנם זו רחמנות על החיות ודרך של הקב"ה להביא להם פרנסתם, אך ה"שמיטה" של השביעית שונה מן הצדקה. בצדקה יש הכנעה של המקבל כלפי הנותן, ואילו בשביעית הנותן והמקבל שווים, כולם אוכלים באותו אופן ובזכות שווה. | '''רבי אברהם בן הרמב"ם''' בפירושו על התורה (שמות כג יא) שילב בין הדרכים, וביאר שאמנם זו רחמנות על החיות ודרך של הקב"ה להביא להם פרנסתם, אך ה"שמיטה" של השביעית שונה מן הצדקה. בצדקה יש הכנעה של המקבל כלפי הנותן, ואילו בשביעית הנותן והמקבל שווים, כולם אוכלים באותו אופן ובזכות שווה. | ||
לעומת הרמב"ם, ה'''גר"א''' (שנות אליהו) ביאר את טעם המשנה על פי הירושלמי, שהשמירה היא שגרמה לגידולים שלא ייאכלו, והזמן הקובע הוא הזמן שבו ראוי היה המין לכלות לולא התערבות האדם. כלומר, יכולת החיה לאכול היא סימן ולא סיבה, הזמן הקובע הוא סיום מחזור גידול הפירות הטבעי. | לעומת הרמב"ם, ה'''גר"א''' (שנות אליהו) ביאר את טעם המשנה על פי הירושלמי, שהשמירה היא שגרמה לגידולים שלא ייאכלו, והזמן הקובע הוא הזמן שבו ראוי היה המין לכלות לולא התערבות האדם. כלומר, יכולת החיה לאכול היא סימן ולא סיבה, הזמן הקובע הוא סיום מחזור גידול הפירות הטבעי. מצד שני, ביאר הגר"א באותה המשנה שכל עוד לא כלו הגידולים בעציצי חרס, אין צריך לבער הפירות. | ||
===שלא יהיה תועלת במניעת ההפקר=== | ===שלא יהיה תועלת במניעת ההפקר=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כך אפשר להבין את גם את ה'''מלאכת שלמה''' שביאר במשנה (ט ד) ש"שמור" היינו שעברו אליו באיסור שמור, שהבעלים שמר את השדה ולא הפקירה. וכיוון שעבר בעשה של "ונטשתה", אין הפירות הללו מאחרים את קביעת זמן הביעור. | כך אפשר להבין את גם את ה'''מלאכת שלמה''' שביאר במשנה (ט ד) ש"שמור" היינו שעברו אליו באיסור שמור, שהבעלים שמר את השדה ולא הפקירה. וכיוון שעבר בעשה של "ונטשתה", אין הפירות הללו מאחרים את קביעת זמן הביעור. | ||
==תוקף הדין== | ==תוקף הדין== | ||
כנזכר לעיל, מקור הדין בדרשות, ומשמע בפשטות שזהו דין דאורייתא, וכן משמע מכמה ראשונים ואחרונים שהביאו הדין והדרשה בפשטות, וכן כתבו במפורש '''רש"י''' (יומא פג א ד" | כנזכר לעיל, מקור הדין בדרשות, ומשמע בפשטות שזהו דין דאורייתא, וכן משמע מכמה ראשונים ואחרונים שהביאו הדין והדרשה בפשטות, וכן כתבו במפורש '''רש"י''' (יומא פג א ד"ה טבל ושביעית) ו'''תוספות''' (פסחים נב א ד"ה ממקום שכלו) ו'''המאירי''' (יומא פג). | ||
אולם, '''הרמב"ן''' (ויקרא כה ז) הסתפק בדבר וכתב שאפשר שדין ביעור מדרבנן והדרשות אסמכתא מדרבנן. | אולם, '''הרמב"ן''' (ויקרא כה ז) הסתפק בדבר וכתב שאפשר שדין ביעור מדרבנן והדרשות אסמכתא מדרבנן. | ||
| שורה 57: | שורה 50: | ||
במשנה מביאים מספר הגדרות לפרי שמותר לאכול עליו, כלומר שכל עוד הוא נמצא בשדה, אוכלים מאותו המין אף בבית. | במשנה מביאים מספר הגדרות לפרי שמותר לאכול עליו, כלומר שכל עוד הוא נמצא בשדה, אוכלים מאותו המין אף בבית. | ||
=== '''אוכלין על המופקר אבל לא על השמור''' === | ==='''אוכלין על המופקר אבל לא על השמור'''=== | ||
ב'''משנה''' (שביעית ט ד) נאמר שהזמן שמוגדר כ"כלה מן השדה", שאחריו יש לבער - מוגדר רק על פי פירות מופקרים, ולא על פי פירות שמורים. זו היא שיטת תנא קמא, אך רבי יוסי חולק ומתיר לאכול על השמור. | ב'''משנה''' (שביעית ט ד) נאמר שהזמן שמוגדר כ"כלה מן השדה", שאחריו יש לבער - מוגדר רק על פי פירות מופקרים, ולא על פי פירות שמורים. זו היא שיטת תנא קמא, אך רבי יוסי חולק ומתיר לאכול על השמור. | ||
| שורה 68: | שורה 61: | ||
ה'''מלאכת שלמה''' (ט ד) ביאר אחרת, ש"שמור" היינו פירות שעברת עליהם בעשה של "תשמטנה ונטשתה", ולכן אין לסמוך עליהם. | ה'''מלאכת שלמה''' (ט ד) ביאר אחרת, ש"שמור" היינו פירות שעברת עליהם בעשה של "תשמטנה ונטשתה", ולכן אין לסמוך עליהם. | ||
==== פסק ההלכה ==== | ====פסק ההלכה==== | ||
ה'''רמב"ם''' פסק מה הוא שמור על פי פירושו. | ה'''רמב"ם''' פסק מה הוא שמור על פי פירושו. | ||
אמנם, '''ר"ש סירליאו''' (על הירושלמי הנזכר; הובא גם במלאכת שלמה) פסק הלכה כרבי יוסי, כיוון שבירושלמי אמרו שתנא קמא הוא רבי שמעון, והלכה כרבי יוסי מחבירו (עירובין מו ב ועוד). אולם, גרסת ה'''פני משה''' שם אחרת, וביאר שמשנה זו נשנית כסתם משנה, ולרוב הראשונים אין הלכה כרבי יוסי כנגד רבים וסתם משנה<ref>ראו מקורות בנושא ושכך דעת רוב הראשונים, [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_(%D7%92)_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D#.D7.9B.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.99.D7.95.D7.A1.D7.99_.D7.9E.D7.97.D7.91.D7.A8.D7.95 במיקרופדיה תלמודית]</ref>. וכן טען כנגדו הפוסקים כרבי יוסי '''ערוך השולחן''' (ערוך השולחן העתיד שמיטה כז כב). | אמנם, '''ר"ש סירליאו''' (על הירושלמי הנזכר; הובא גם במלאכת שלמה) פסק הלכה כרבי יוסי, כיוון שבירושלמי אמרו שתנא קמא הוא רבי שמעון, והלכה כרבי יוסי מחבירו (עירובין מו ב ועוד). אולם, גרסת ה'''פני משה''' שם אחרת, וביאר שמשנה זו נשנית כסתם משנה, ולרוב הראשונים אין הלכה כרבי יוסי כנגד רבים וסתם משנה<ref>ראו מקורות בנושא ושכך דעת רוב הראשונים, [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_(%D7%92)_-_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D#.D7.9B.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.99.D7.95.D7.A1.D7.99_.D7.9E.D7.97.D7.91.D7.A8.D7.95 במיקרופדיה תלמודית]</ref>. וכן טען כנגדו הפוסקים כרבי יוסי '''ערוך השולחן''' (ערוך השולחן העתיד שמיטה כז כב). | ||
ה'''שושנים לדוד''' (על משנתנו) תמה תימה נוספת על כך שפסקו כתנא קמא, והרי נראה מהירושלמי (לגרסתנו, לא כפני משה המובא לעיל) שהמשנה כרבי שמעון שדריש שם טעמא דקרא, והרי פסקנו שאין דורשים טעם דקרא, ותירץ שכיוון שסתם לנו התנא כרבי שמעון, הלכה כמותו. | ה'''שושנים לדוד''' (על משנתנו) תמה תימה נוספת על כך שפסקו כתנא קמא, והרי נראה מהירושלמי (לגרסתנו, לא כפני משה המובא לעיל) שהמשנה כרבי שמעון שדריש שם טעמא דקרא, והרי פסקנו שאין דורשים טעם דקרא, ותירץ שכיוון שסתם לנו התנא כרבי שמעון, הלכה כמותו. ב'''מראה הפנים''' (ט ג) ציין שדרשה זו נזכרת פעמים רבות ונראית כמוסכמת, ולכן ברור שכך הלכה<ref>וכבר הזכרנו שבפני משה (ט ג) קבע את הגירסה אחרת ממה שאצלנו, ומשאלה זו הביא ראיה לגירסתו.</ref>. | ||
=== '''אוכלין על הטפיחין''' === | ==='''אוכלין על הטפיחין'''=== | ||
עוד שנו ב'''משנה''' (ט ד) שאוכלים על הטפיחין. | עוד שנו ב'''משנה''' (ט ד) שאוכלים על הטפיחין. | ||
ב'''ערוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=137 ערך טפיח]) הביא שני פירושים: | ב'''ערוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=137 ערך טפיח]) הביא שני פירושים: | ||
# בשם ר' דניאל: מעין כלי חרש הבנויים בכותל שהעופות שמים בהם זרעים וכדומה, והכוונה שאוכלים על מה ששמו שם העופות. | #בשם ר' דניאל: מעין כלי חרש הבנויים בכותל שהעופות שמים בהם זרעים וכדומה, והכוונה שאוכלים על מה ששמו שם העופות. | ||
# הפירות והזרעים שנמצאים בין העשבים. | #הפירות והזרעים שנמצאים בין העשבים. | ||
את פירושיו הביאו מפרשני המשנה גם ה'''ר"ש''', '''רא"ש''', '''ריבמ"צ''' ועוד. וב'''משנה ראשונה''' הקשה על הפירוש הראשון, מדוע אוכלים עליו והרי בפסוק כתוב "ולחיה...", ואם נאמר שחיה לאו דווקא, והוא הדין לעוף - האם יש "שמור" מפני העוף? ומדוע לא אוכלים על הפירות שבחצרות? | את פירושיו הביאו מפרשני המשנה גם ה'''ר"ש''', '''רא"ש''', '''ריבמ"צ''' ועוד. וב'''משנה ראשונה''' הקשה על הפירוש הראשון, מדוע אוכלים עליו והרי בפסוק כתוב "ולחיה...", ואם נאמר שחיה לאו דווקא, והוא הדין לעוף - האם יש "שמור" מפני העוף? ומדוע לא אוכלים על הפירות שבחצרות? | ||
ה'''רמב"ם''' פירש שטפיחים הם גרגירי תבואה קשים שעולים מאליהם כספיחים ולא נזרעים, ומרוב קושיים ויבשותם נשארים הרבה זמן, ואף עליהם אוכלים, וכן פסק להלכה (ז,ד), ובהלכה הזכיר גרגירי ענבים קשים, ללמדנו שאין דין זה דווקא בתבואה, אלא בכל גידול (רדב"ז). | ה'''רמב"ם''' פירש שטפיחים הם גרגירי תבואה קשים שעולים מאליהם כספיחים ולא נזרעים, ומרוב קושיים ויבשותם נשארים הרבה זמן, ואף עליהם אוכלים, וכן פסק להלכה (ז,ד), ובהלכה הזכיר גרגירי ענבים קשים, ללמדנו שאין דין זה דווקא בתבואה, אלא בכל גידול (רדב"ז). ו'''רבנו נתן''' (המאסף מפירוש ר' נתן אב הישיבה שביעית ט ד) ביאר שטפיחים אלו פירות שהוכו מהשמש או מהקור ולא יתבשלו עוד. ו'''ערוך השולחן''' (כז כג) כתב על הפירוש שהובא בשם '''ר' דניאל''' בערוך, ועל פירוש הרמב"ם - כי לדינא שניהם אמת. | ||
ה'''גר"א''' (שנות אליהו) כתב כי כוונת המשנה שאוכלים על הגדל בכלי חרס, ונראה מדבריו שהכוונה לגדל בעציצים, שאף שהוא יכול להתעכב בגדילתו אוכלים עליו (וכך הבין בדבריו במשנת יוסף). | |||
=== אוכלין על הדופרא אבל לא על הסתווניות === | |||
עוד שנו ב'''משנה''' (ט ד) שאוכלים על הדופרא, אך לא על הסיתווניות. ורבי יהודה מתיר לאכול על הסתווניות אם ביכרו לפני בוא הסתיו. | |||
ב'''ירושלמי''' הובאה ברייתא, שרבי יהודה חולק אף בדופרא, וסובר שדופרא מותר רק אם ביכרו הפירות לפני הקיץ. | |||
וביאר ה'''רמב"ם בפירוש המשנה''' שדופרא מילא נגזרת מן דו-פירי. כלומר, שיש עצים שמוציאים שני יבולים בשנה; ואוכלים מן היבול שהוציא העץ בפעם הראשונה על היבול שהוציא שהוציא העץ באותה שנה, ועד שלא יכלה היבול השני אין קוראים ביבול הראשון "כלה מן השדה", וכן ביארו מפרשני המשנה '''ר"ש''', '''רא"ש''' ועוד. | |||
וסיתווניות, פירש בערוך ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=211 ערך סתו]) בשם '''ר' דניאל''' שסתווניות אלו ענבים הגדלים בסתיו, ויין היוצא מהן יוצא חומץ. ואת דבריו היבוא מפרשני המשנה '''ר"ש''', '''רא"ש''', '''ברטנורא''' ועוד. | |||
פסק | ה'''רמב"ם בפירוש המשנה''' ביאר כל מדובר בכל פירות הסתיו והטעם לכך שאין אוכלים עליהם הוא שהם נראים כפירות שנה אחרת, וכן פסק להלכה (ז ה). והעיקר הוא שהפירות נדמים כפירות שנה אחרת, ואין זה מועיל אם הפירות ביכרו עוד בקיץ. | ||
==== אילן שהוציא פירות שניים בסתיו ==== | |||
ה'''ר"ש''' ביאר שרבי יהודה בירושלמי לא בא לחלוק כלל על הרישא, אלא שדעתו שסתווניות אסורות אפילו אם הם מאילן שעושה שני יבולי פירות בשנה; שלא נאמר שבאילן המוציא שני יבולי פירות בדרך כלל, אוכלים על פירות הסתיו. לפי זה, דעת תנא קמא שבדופרא אוכלים על פירות סתיו אפילו אם לא ביכרו בקיץ. | |||
ה'''חזו"א''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41159&st=&pgnum=98 טו ג]) למד מכאן שאילן הרגיל לעשות שני פירות בשנה, אם התעכב בשביעית והוציא את את הביול רק בסתיו - אוכלים על הפירות כסתם דופרא. | |||
אולם, '''רבנו יהוסף''' המובא ב'''מלאכת שלמה''' (ט ד) פסק שאין אוכלים מפירות הסתיו אף כאשר מדובר בדופרא, וכן נראה הפשוט ב'''רמב"ם'''. | |||
==== אתרוג ==== | |||
=== חבית עם מיני ירקות כבושים שונים === | |||
ב'''משנה''' (שביעית ט ה) הובאה מחלוקת תנאים, שממדרשי ההלכה משתמע שהיא יסודית ביותר, שכן גם בספרא וגם במכילתא סמכו משנה זו אל עיקר דרשת דין הביעור (ראו לעיל). במשנה נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג כאשר כבשו שלושה מיני ירקות שונים בחבית אחת, והתחילו לכלות מיני הירקות הללו מן השדה: רבי אליעזר אומר "אוכלים על הראשון", רבי יהושע אומר "אף על האחרון", ורבן גמליאל אומר שכל ירק שנכבש מכלים לעצמו בזמן שכלה מינו מן השדה. ובסיפא הובאה דעת רבי שמעון ש"כל ירק - אחד לביעור". | ב'''משנה''' (שביעית ט ה) הובאה מחלוקת תנאים, שממדרשי ההלכה משתמע שהיא יסודית ביותר, שכן גם בספרא וגם במכילתא סמכו משנה זו אל עיקר דרשת דין הביעור (ראו לעיל). במשנה נחלקו תנאים כיצד יש לנהוג כאשר כבשו שלושה מיני ירקות שונים בחבית אחת, והתחילו לכלות מיני הירקות הללו מן השדה: רבי אליעזר אומר "אוכלים על הראשון", רבי יהושע אומר "אף על האחרון", ורבן גמליאל אומר שכל ירק שנכבש מכלים לעצמו בזמן שכלה מינו מן השדה. ובסיפא הובאה דעת רבי שמעון ש"כל ירק - אחד לביעור". | ||
| שורה 217: | שורה 224: | ||
=====שיטת הרמב"ם===== | =====שיטת הרמב"ם===== | ||
ה'''רמב"ם''' פסק שביעור היינו איבוד הפירות, באכילה או בחלוקת הפירות לאכילה, בשריפה או בזריקה לים; וכן כתב '''המאירי'''. | ה'''רמב"ם''' (ז ג) פסק שביעור היינו איבוד הפירות, באכילה או בחלוקת הפירות לאכילה, בשריפה או בזריקה לים; וכן כתב '''המאירי''' (פסחים נב ע ד"ה המוליך פירות). | ||
=====קושיית התוספות ויישובה===== | =====קושיית התוספות ויישובה===== | ||
על שיטתם הקשו ב'''תוספות''' (פסחים נב ב ד"ה מתבערין), והרי שנינו במשנה שלדעת רבי יוסי כולם אוכלים אחר הביעור, ומכל מקום גם לרבי יהודה עניים אוכלים! ועוד, מה'''תוספתא''' משמע שניתן לזכות בפירות חזרה ולאוכלן. | על שיטתם הקשו ב'''תוספות''' (פסחים נב ב ד"ה מתבערין), והרי שנינו במשנה שלדעת רבי יוסי כולם אוכלים אחר הביעור, ומכל מקום גם לרבי יהודה עניים אוכלים! ועוד, מה'''תוספתא''' משמע שניתן לזכות בפירות חזרה ולאוכלן. | ||
=====ביאור הרדב"ז===== | ======ביאור הרדב"ז====== | ||
ה'''רדב"ז''' מציע שתי דרכים להבין: | ה'''רדב"ז''' (ז ג) מציע שתי דרכים להבין: | ||
#מחלוקת התנאים במשנה היא בדין הפירות שחולקו לעניים. כלומר, בשעת הביעור יש לכלות את הפירות - על ידי שריפה או על ידי חלוקה לאכילה. מה שחולק לאכילת שלוש סעודות, בזה נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי. אך מה שלא חולק לכולי עלמא אסור באכילה. | #מחלוקת התנאים במשנה היא בדין הפירות שחולקו לעניים. כלומר, בשעת הביעור יש לכלות את הפירות - על ידי שריפה או על ידי חלוקה לאכילה. מה שחולק לאכילת שלוש סעודות, בזה נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי. אך מה שלא חולק לכולי עלמא אסור באכילה. | ||
| שורה 258: | שורה 265: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[ | *[[הפסד פירות שביעית]] | ||
*[ | *[[סחורה בפירות שביעית]] | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
*[ | *[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA#.D7.9E.D7.95.D7.A4.D7.A7.D7.A8_.D7.95.D7.A9.D7.9E.D7.95.D7.A8 ביעור פירות שביעית], באתר מיקורפדיה | ||
*[https://asif.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%90/%d7%93%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa/ זמן הביעור של פירות שביעית בימינו] - הרב יצחק דביר, אמונת עתיך, באתר אסיף | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||