19
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←=להלכה
עורך תורני (שיחה | תרומות) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (←=להלכה) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ"א ה"א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ"ג ה"ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם"א ה"א ד"ה שואלין) | *ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ"א ה"א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ"ג ה"ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם"א ה"א ד"ה שואלין) | ||
===להלכה=== | |||
להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ"ט ס"א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק"א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב"א והר"ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה. | להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ"ט ס"א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק"א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב"א והר"ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה. | ||
==האם החיוב מדאורייתא או מרבנן== | |||
ב'''בבלי''' {{גמרא|פסחים|ו|ב|פסחים ו ב}} מצינו שהחיוב לדרוש בהלכות החג הוא מתקנת משה רבנו, והנה בקרב הראשונים נחלקו האם דין זה מדאורייתא או מרבנן: | |||
*ה'''רמב"ן''' {{מ|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9_%D7%91 השגות לספר המצות, סוף שורש שני]}} סובר שכל תקנותיו של משה רבנו הן מדרבנן, וכן תקנה זו שמשה רבנו תיקן לישראל. וכן דעת ה'''לבוש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאינה מדאורייתא אלא מרבנן, ונתנו חכמים סמך מהפסוק. וכן פסק ב'''שולחן ערוך הרב''' (שם). | |||
*ה'''פרי מגדים''' (א"א שם סק"א) הביא בשם ה'''מראש"א''' {{מ|סוכה ט. על פרש"י ד"ה ג"ש}} שדין שואלין ודורשין הוא מצוה וחוב גמור, אף בזמננו שאין קרבנות - תקנה לא זזה ממקומה, על פי ה'''תוספות''' {{מ|ע"ז, ה:, תוד"ה "והתנן"}}. וכן כתב ה'''בגדי ישע''' {{מ|שם}}. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||