25
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור פירות שביעית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הערות שוליים
| שורה 63: | שורה 63: | ||
ה'''מלאכת שלמה''' (ט ד) ביאר אחרת, ש"שמור" היינו פירות שעברת עליהם בעשה של "תשמטנה ונטשתה", ולכן אין לסמוך עליהם. | ה'''מלאכת שלמה''' (ט ד) ביאר אחרת, ש"שמור" היינו פירות שעברת עליהם בעשה של "תשמטנה ונטשתה", ולכן אין לסמוך עליהם. | ||
==== | ====פסיקת ההלכה==== | ||
ה'''רמב"ם''' פסק מה הוא שמור על פי פירושו. | ה'''רמב"ם''' פסק מה הוא שמור על פי פירושו. | ||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
<u>רבי שמעון</u> - נראה מ'''רוב הראשונים''' (רמב"ם, תוספות ועוד) שדעת רבי שמעון היא שלכל דין הביעור כל הירקות נחשבים כמין אחד, ואוכלים מכל הירקות עד שיכלה המין האחרון של הירק. אך ה'''ראב"ד''' ביאר שדעתו שדעת רבי שמעון מיוחדת לעניין החבית - שהירקות הכבושים נותנים טעם זה בזה והביעור (הראשון, ראו להלן בשיטתו באופן הביעור) אוסר בנותן טעם. | <u>רבי שמעון</u> - נראה מ'''רוב הראשונים''' (רמב"ם, תוספות ועוד) שדעת רבי שמעון היא שלכל דין הביעור כל הירקות נחשבים כמין אחד, ואוכלים מכל הירקות עד שיכלה המין האחרון של הירק. אך ה'''ראב"ד''' ביאר שדעתו שדעת רבי שמעון מיוחדת לעניין החבית - שהירקות הכבושים נותנים טעם זה בזה והביעור (הראשון, ראו להלן בשיטתו באופן הביעור) אוסר בנותן טעם. | ||
=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
ב'''ירושלמי''' פסקו הלכה כרבן גמליאל, ויש גרסאות המופיעות בראשונים שבהן כבר במשנה פוסקים הלכה כרבן גמליאל. ונמצא שלכל ירק יש זמן משלו לביעור, וכן אין נתינת טעם לעניין הביעור ומייד שכלה אחד ממיני הירקות מן השדה - יש לבערו מן החבית. וכל זה אם הפירות נפרדים אלא שנתנו טעם זה בזה, אך אם הם מעורבים יחד באופן שלא ניתן להפרידם - יש לבער הכל (מאמר מרדכי כא,כ-כא). | ב'''ירושלמי''' פסקו הלכה כרבן גמליאל, ויש גרסאות המופיעות בראשונים שבהן כבר במשנה פוסקים הלכה כרבן גמליאל. ונמצא שלכל ירק יש זמן משלו לביעור, וכן אין נתינת טעם לעניין הביעור ומייד שכלה אחד ממיני הירקות מן השדה - יש לבערו מן החבית. וכל זה אם הפירות נפרדים אלא שנתנו טעם זה בזה, אך אם הם מעורבים יחד באופן שלא ניתן להפרידם - יש לבער הכל (מאמר מרדכי כא,כ-כא). | ||
==מן השדה" - הגדרת המרחב לעניין זמן הביעור== | ==מן השדה" - הגדרת המרחב לעניין זמן הביעור== | ||
| שורה 304: | שורה 304: | ||
וה'''רב מרדכי אליהו''' (מאמר מרדכי כא ד) כתב שכשיש לאדם כמות קטנה של פירות יש מקום להחמיר כרמב"ם ולהשתדל לסיימם לפני זמן הביעור. | וה'''רב מרדכי אליהו''' (מאמר מרדכי כא ד) כתב שכשיש לאדם כמות קטנה של פירות יש מקום להחמיר כרמב"ם ולהשתדל לסיימם לפני זמן הביעור. | ||
===ביעור דמי שביעית=== | ===ביעור דמי שביעית=== | ||
| שורה 314: | שורה 312: | ||
====שיטת הרמב"ם==== | ====שיטת הרמב"ם==== | ||
ה'''רמב"ם''' (ז ח) כתב שדמי שביעית צריך לאבד, ואם רוצה לחלקם צריך לקנות בהם מאכלים ורק אז לחלק מהם מזון שלוש סעודות. ה'''רדב"ז''' (ז ח) ביאר שזה משום חשש שלא יקנו בדמים מאכל, אך בהסבר זה התקשה '''הרב קנייבסקי''' (דרך אמונה ז סא בציון ההלכה), | ה'''רמב"ם''' (ז ח) כתב שדמי שביעית צריך לאבד, ואם רוצה לחלקם צריך לקנות בהם מאכלים ורק אז לחלק מהם מזון שלוש סעודות. ה'''רדב"ז''' (ז ח) ביאר שזה משום חשש שלא יקנו בדמים מאכל, אך בהסבר זה התקשה '''הרב קנייבסקי''' (דרך אמונה ז סא בציון ההלכה), למניין רמב"ם דבר זה? ולכן הציע שהרמב"ם לשיטתו כפי שהוצעה לעיל, שכל יסוד חלוקת שלוש הסעודות הוא שהמאכלים כלים מהר, ולכן חשובים כמבוערים. כסף אינו מתקלקל במהרה, ולכן אין היתר בחלוקתו בכמות קטנה, וחייב האדם לקנות בו מאכלים לפני שעת הביעור ולחלקם. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 327: | שורה 325: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}[[מיוחד:קטגוריות|קטגוריות]]: [[:קטגוריה:ביעור פירות שביעית|ביעור פירות שביעית]] [[פירות שביעית]] [[שמיטה]] [[:קטגוריה:פסחים נא:|פסחים נא:]] [[:קטגוריה:פסחים נב.|פסחים נב.]] [[נדרים נז:]] [[עבודה זרה סב:]] [[זבחים עהL|זבחים עה:]] [[:קטגוריה:שמיטה ויובל פרק ז|שמיטה ויובל פרק ז]] | ||