250
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קנין גוי בארץ ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (קטגוריה) |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
=== גוי ששכר קרקע מישראל === | === גוי ששכר קרקע מישראל === | ||
{{להשלים}} | |||
=== מעשרות ושביעית בזמן הזה === | === מעשרות ושביעית בזמן הזה === | ||
דעת '''ספר התרומה''' {{מ|הלכות ארץ ישראל עמוד תקפז}} שבזמן הזה שתרומות ומעשרות מדבריהם{{הערה|ראה שולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו"ד שלא, ב|בכותרת=כן}}}} יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשם שבסוריא שחיוב המעשרות הוא מדרבנן מועיל קניין הגוי להפקיע וכן דעת '''הגר"א''' {{הערה|הביא את דעת ספר התרומות בשולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו"ד שלא, ב ס"ק ו סוף ד"ה בזמן הזה (השני)}}, וכן שם בס"ק כח}} שבזמן הזה גוי מפקיע מן המעשרות ומקודשת שביעית כסוריא. אמנם כל זה לדעת הראשונים שהסיבה שאין קדושה בארץ ישראל בזמן הזה היא מחמת שקדושה שניה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא אך לדעת הרמב"ם קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא אך יש מיעוט מיוחד שחיוב המעשרות הוא רק בזמן שכל יושביה עליה וממילא גם בזמן הזה אין קניין לגוי להפקיע. | דעת '''ספר התרומה''' {{מ|הלכות ארץ ישראל עמוד תקפז}} שבזמן הזה שתרומות ומעשרות מדבריהם{{הערה|ראה שולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו"ד שלא, ב|בכותרת=כן}}}} יש קניין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשם שבסוריא שחיוב המעשרות הוא מדרבנן מועיל קניין הגוי להפקיע וכן דעת '''הגר"א''' {{הערה|הביא את דעת ספר התרומות בשולחן ערוך {{שוע|יורה דעה|שלא|יו"ד שלא, ב ס"ק ו סוף ד"ה בזמן הזה (השני)}}, וכן שם בס"ק כח}} שבזמן הזה גוי מפקיע מן המעשרות ומקודשת שביעית כסוריא. אמנם כל זה לדעת הראשונים שהסיבה שאין קדושה בארץ ישראל בזמן הזה היא מחמת שקדושה שניה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא אך לדעת הרמב"ם קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא אך יש מיעוט מיוחד שחיוב המעשרות הוא רק בזמן שכל יושביה עליה וממילא גם בזמן הזה אין קניין לגוי להפקיע. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
== דינים נוספים == | == דינים נוספים == | ||
=== מכירה לגוי === | === מכירה לגוי === | ||
{{להשלים}} | |||
=== קנה פירות מהגוי === | === קנה פירות מהגוי === | ||
'''ברמב"ם''' {{רמבם|תרומות|א|יא|תרומות א, יא}} מבואר שיש ב' זמני חיוב, הבאת שליש ומירוח וממילא אם משעת הבאת שליש או משעת המירוח היה ברשות הישראל חייב במעשרות אך באופן שבשעת המירוח היה ברשות הגוי ולאחר מכן קנה ממנו הישראל פירות פטור מן המעשרות וכן באופן שהיה ברשות הישראל בשעת הבאת שליש ומכרו לגוי מירוח הגוי פוטר. | '''ברמב"ם''' {{רמבם|תרומות|א|יא|תרומות א, יא}} מבואר שיש ב' זמני חיוב, הבאת שליש ומירוח וממילא אם משעת הבאת שליש או משעת המירוח היה ברשות הישראל חייב במעשרות אך באופן שבשעת המירוח היה ברשות הגוי ולאחר מכן קנה ממנו הישראל פירות פטור מן המעשרות וכן באופן שהיה ברשות הישראל בשעת הבאת שליש ומכרו לגוי מירוח הגוי פוטר. | ||