9,908
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "חמץ שמעורב עם דבר אחר, מה דינו לענין בפסח לענין אכילה ולענין איסור בל יראה ובל ימצא. {{מקורות|פסחים ג א||פסחים מב א-מג ב|חמץ ומצה א ו; ד ח|אורח חיים תמב א}} == מקור הדין == בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו...") |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה. | בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: {{ציטוט|"כל מחמצת לא תאכלו"}} ודרשו בברייתא (פסחים מג א) שזה בא לרבות תערובת חמץ (כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שגם בזה יש איסור אכילה. | ||
<BR/>אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה: {{ציטוט|"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"}} כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת). | <BR/>אך מסייגת הברייתא ואומרת שאף שאיסור אכילה יש בזה, אין עליו עונש כרת, שנאמר שם בפרשה למעלה: {{ציטוט|"כי כל אוכל חמץ ונכרתה"}} כלומר עונש כרת הוא דווקא על האוכל חמץ גמור (בעין) ולא מחמצת (תערובת). | ||
כן הוא גם ב'''משנה''' (פסחים ג א) האומרת שתערובת חמץ הם באזהרה ואין בהם משום כרת. |