9,908
עריכות
שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור הדין == | == מקור הדין == | ||
בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: | בפרשת בא, בסוף פרשית 'החודש הזה לכם' (שמות יב כ) אומרת התורה: "כל מחמצת לא תאכלו". | ||
<BR/>לדעת ר' אליעזר בברייתא ב'''גמרא''' (פסחים מג א), הפסוק הזה בא לרבות תערובת חמץ (כגון כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), שישנו איסור אכילה בפסח גם על תערובת חמץ. שהרי איסור אכילת חמץ כבר נאמר למעלה בפסוק: "כי כל אוכל חמץ ונכרתה". אלא שבשונה מחמץ גמור שיש בו עונש כרת, בתערובת חמץ לא מוזכר עונש כרת אלא לאו בלבד. | |||
<BR/>ואף שישנו פסוק נוסף (יב יט) שמזכיר עונש כרת גם על אכילת '''מחמצת''' ולא רק על '''חמץ''': "כי כל אוכל מחמצת ונכרתה", אומרת הגמרא שפסוק זה מדבר לא על תערובת חמץ, אלא על חמץ גמור שנתחמץ מחמת דבר אחר ולא שנתחמץ מאליו. | |||
<BR/> | <BR/>נמצא שהריבוי לתערובת חמץ הוא מן המילה '''כל''' מחמצת לא תאכלו. וחכמים החולקים על ר' אליעזר, לא דורשים את המילה 'כל', ולכן לשיטתם אין ריבוי בפסוק לתערובת חמץ. | ||
ומבארת הגמרא שהריבוי לעונש כרת נלמד מהמילים "'''כי כל''' אוכל חמץ", שאינן מופיעות בפסוק המדבר על תערובת חמץ<ref>ה'''תוספות''' (ד"ה ההוא) מעירים, שאף שגם בפסוק המדבר על מחמצת מוזכרות המילים "כי כל", מ"מ פשיטא לה לגמרא שזה בא לדרשה אחרת.</ref>. | |||
על פי הברייתא הזו סובר רב נחמן בגמרא שגם סתם ה'''משנה''' (פסחים ג א) האומרת שמיני תערובת חמץ הם באזהרה ואין בה משום כרת, היא דעת ר' אליעזר. ואף שהמשנה מזכירה גם חמץ נוקשה, שגם הם בלאו, סובר רב נחמן שכל שכן הוא. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת רב יהודה שסתם המשנה היא לא דעת ר' אליעזר אלא ר' מאיר, שהרי המשנה אוסרת גם חמץ נוקשה, ואילו ר' אליעזר לא אוסר חמץ נוקשה, כמבואר שם בברייתא. | |||
ה'''רי"ף''' (יג א) כתב שהגם שחכמים החולקים על ר' אליעזר סוברים שאין מלקות בתערובת חמץ, מ"מ איסור יש בדבר. ונראה שסובר הרי"ף שהלכה בזה כחכמים ולא כר' אליעזר, למרות שסתם משנה כמותו. | ה'''רי"ף''' (יג א) כתב שהגם שחכמים החולקים על ר' אליעזר סוברים שאין מלקות בתערובת חמץ, מ"מ איסור יש בדבר. ונראה שסובר הרי"ף שהלכה בזה כחכמים ולא כר' אליעזר, למרות שסתם משנה כמותו. |