הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת חמץ"

{{מקורות|פסחים ג א|פסחים מב א-מג ב||חמץ ומצה א ו; ד ח|אורח חיים תמב א}}

{{חלונית|תוכן=(א) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:  

<BR/>(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:  

איתא ב'''מכילתא דרשב"י''' (יב כ) שהפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" בא לרבות איסור אכילה לכותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי וזיתום המצרי. אבל מ"מ עונש כרת אין בהם לפי שלא נאמר כרת אלא בחמץ גמור, אבל מכל מקום יש בהם איסור לאו.

<BR/>המכילתא הזו מובאת בברייתא ב'''בבלי''' (פסחים מג א), וכן הוא סתמא דמתניתין שם (פסחים ג א).  

אלא שבגמרא שם מובאת ברייתא נוספת שממנה מתבאר שדין זה דעת ר' אליעזר, ואילו חכמים סוברים של עירוב חמץ אין אפילו לאו.   

לדעת ר' אליעזר בברייתא המובאת ב'''גמרא''' (פסחים מג א), הפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" (שמות יב כ) בא לרבות תערובת חמץ (כגון כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי), ולומר שישנו לאו בפסח גם על אכילת תערובת חמץ, שהרי איסור על אכילת חמץ גמור כבר נאמר למעלה בפסוק: "כי כל אוכל חמץ ונכרתה".