9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קודם הנץ החמה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== קודם הנץ החמה == | == קודם הנץ החמה == | ||
כתב ה'''רא"ש''' (ד א) | כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שאף שעיקר זמן תפילת שחרית הוא עם הנץ החמה, מ"מ, תחילת זמנה הוא משעלה עמוד השחר, דומיא דתמיד של שחר, ולכן אם התפלל אחר עלות השחר יצא. והביא מקור לדבריו מה'''משנה''' (יומא ג א), שם מבואר שתמיד של שחר זמנו מעלות השחר כשיאיר פני המזרח. | ||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ג | <BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ג ז) כתב שבשעת הדחק אם התפלל שחרית אחר שעלה עמוד השחר יצא. ובביאור ה'''גר"א''' העיר שהוא כמו כל המצוות שזמנן ביום, שמבואר ב'''משנה''' (מגילה ב ה-ו) שדבר שמצוותו ביום כשר כל היום. | ||
=== ביוצא לדרך === | |||
איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | ||
<BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | <BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | ||