9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] | שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] | ||
שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | ||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה | וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מ'''ספר החילוקים''' (החילוקים שבין מנהגי בבל למנהגי ארץ ישראל) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%u05d4%u05e4%u05ea++&pgnum=144 (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי נפש (וע"ש גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%D7%94%D7%A4%D7%AA++&pgnum=144 הערות הר"מ מרגליות]), וכתב על זה הרא"ש שבמקומותינו שאין פת ישראל מצוי, הכל חשיב כחיי נפש. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | ||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.<BR/> | <BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.<BR/> | ||
ואף שלפי הראיה שהביא הרא"ש מספר החילוקים מבואר דדווקא במקום שאינו מצוי פת ישראל שרי, מ"מ משאר הראיות שהביא נראה שאינו מחלק בכך, וכן משמע בתוס' הנ"ל, וכן הוא להדיא ב'''מרדכי''' (תתל) שאפילו במקום שפת ישראל מצויה שרי, כיון שלא פשטה הגזירה. ואף שאין לזה ראיה מהירושלמי, דשם יש לומר שנתקבלה הגזירה אלא שעמעמו עליה והתירוה, וא"כ אפשר שהתירוה רק במקום שאין פת ישראל, מ"מ מגמ' דילן גבי ר' יהודה נשיאה מבואר שלא פשט האיסור מעיקרא. וע"ש שהביא גם הראיה מהירושלמי בפסחים הנ"ל.<BR/> | ואף שלפי הראיה שהביא הרא"ש מספר החילוקים מבואר דדווקא במקום שאינו מצוי פת ישראל שרי, מ"מ משאר הראיות שהביא נראה שאינו מחלק בכך, וכן משמע בתוס' הנ"ל, וכן הוא להדיא ב'''מרדכי''' (תתל) שאפילו במקום שפת ישראל מצויה שרי, כיון שלא פשטה הגזירה. ואף שאין לזה ראיה מהירושלמי, דשם יש לומר שנתקבלה הגזירה אלא שעמעמו עליה והתירוה, וא"כ אפשר שהתירוה רק במקום שאין פת ישראל, מ"מ מגמ' דילן גבי ר' יהודה נשיאה מבואר שלא פשט האיסור מעיקרא. וע"ש שהביא גם הראיה מהירושלמי בפסחים הנ"ל.<BR/> | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
ב'''בית יוסף''' הביא את מהרי"ל ואורחות חיים, שמתירים פת בעל הבית במקום שאין פת פלטר מצויה. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ח) בשם יש מי שאומר שאם אין פת פלטר מצוי, אף פת בעל הבית מותרת. ולכאורה דבריו סותרים למש"כ בסעיף ב' שאין מי שמתיר פת בעה"ב, וכדברי הרמב"ם. | ב'''בית יוסף''' הביא את מהרי"ל ואורחות חיים, שמתירים פת בעל הבית במקום שאין פת פלטר מצויה. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ח) בשם יש מי שאומר שאם אין פת פלטר מצוי, אף פת בעל הבית מותרת. ולכאורה דבריו סותרים למש"כ בסעיף ב' שאין מי שמתיר פת בעה"ב, וכדברי הרמב"ם. | ||
<BR/>ב'''באור הגר"א''' כתב מקור לדברי השו"ע מהמשנה בדמאי שם וכדברי מהרי"ל. ולפ"ד נראה שאין סתירה, לפי שאין המקור מן הגמרא בע"ז שהתירה בשדה, וכדעת הרא"ה, שבזה פסק מרן בס"ב כדעת הרשב"א, שאינו מותר אלא בפת פלטר. אבל הכא מתיר מטעם אחר, והוא מפני שפת נכרי לא חמיר מדמאי וכדברי מהרי"ל {{ראה עוד|פת נכרי|פת פלטר}} | <BR/>ב'''באור הגר"א''' כתב מקור לדברי השו"ע מהמשנה בדמאי שם וכדברי מהרי"ל. ולפ"ד נראה שאין סתירה, לפי שאין המקור מן הגמרא בע"ז שהתירה בשדה, וכדעת הרא"ה, שבזה פסק מרן בס"ב כדעת הרשב"א, שאינו מותר אלא בפת פלטר. אבל הכא מתיר מטעם אחר, והוא מפני שפת נכרי לא חמיר מדמאי וכדברי מהרי"ל {{ראה עוד|פת נכרי|פת פלטר}} | ||
===מקרים שונים ל'אין פת ישראל מצויה'=== | |||
====הגיעה פת ישראל==== | |||
כתב הרא"ה ב'''בדק הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (צב ב ד"ה ולענין פת פלטר)] שאם הגיעה פת ישראל, מיד נאסרה פת הפלטר עד שימכור ישראל את פתו, וכשיכלה שוב יחזור פת הפלטר להכשרו. והובאו דבריו אלו ב'''אורחות חיים''' (מאכלות אסורות סג ד"ה הפת) וב'''בית יוסף''' (קיב ד"ה וכתוב בתשובה אשכנזית), וכן הכריע מרן להלכה (קיב ג). אמנם העיר ה'''ש"ך''' (יד) שזהו דווקא למחבר, אלא הרמ"א בלא"ה פסק להיתר בפת פלטר אפילו במקום שפת ישראל מצויה. | |||
<BR/>ובטעם הדבר כתב ב'''באור הגר"א''' (יא) שכיון שלא הותר אלא משום דוחק, כאשר הגיעה פת ישראל, שוב אין דוחק. | |||
דייק ה'''ש"ך''' (יג) מדברי מרן, שאף אם כבר לקח קנה אדם פת פלטר נכרי בהיתר, ואח"כ בא לשם פת ישראל, מ"מ אסור לו לאכול את פת הנכרי עד שתכלה פת ישראל משם. וכתב ע"ז הש"ך שלא משמע כן באורחות חיים וברא"ה. אמנם העיר בנו ב'''נקודות הכסף''', שאגב ריהטא כתב כן, כי גם המחבר לא נתכוון לאסור מה שכבר קנה, והש"ך קרא 'לקח' בקמץ, היינו בעבר, אבל כוונת מרן היתה 'ליקח' בחיריק, שרק לכתחילה אסור ליקח. | |||
====פת פלטר נכרי יפה משל ישראל==== | |||
כתב הרשב"א ב'''תורת הבית''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9381&st=&pgnum=186 (ג ז)] שגם מי שיש בידו פת או שפת ישראל מצויה באותו מקום, אלא שיש פת פלטר נכרי יפה ממנה, או ממין אחר שאין כמותה פת ישראל, ה"ז מותר, שכיון שדעתו של זה נוחה יותר בזה מפני בחשיבותו, הרי זה כפת דחוקה לו. וכתב שכן נהגו וכן דעת ר' יונה. גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יג ב) הביא דברים אלו בשם הרשב"א ור' יונה, וציין אליהם ה'''בית יוסף''', ופסקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ד). | |||
<BR/>אבל ה'''טור''' (קיב) כתב שלא נראה כן מדברי הירושלמי שלא התיר אלא במקום שאין פת ישראל מצוי. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש עליו רבנו) הליץ בעד הרשב"א שהרי הוא עצמו הביא דברי הירושלמי לעיל מיניה, ותמה על הטור שכתב כן על הרשב"א. וה'''בית חדש''' (ז) כתב שאדרבה דברי הטור נכונים, שהרי בירושלמי לא התירו אלא מפני חיי נפש, ומה בכך אם של הנכרי נאה. ואדרבה דברי הרשב"א צריכים יישוב, וצ"ל שאין מאכילין לאדם דבר שאינו ערב לו, והוי כמשום חיי נפש. | |||
===הגדרת פת פלטר=== | ===הגדרת פת פלטר=== | ||
| שורה 77: | שורה 87: | ||
וה'''ש"ך''' (יב) תמה על דברי מרן בזה, שהרי הוא סובר לקמן ס"ז כהרשב"א שפת פלטר מותרת אפילו לקחו מבעה"ב, וא"כ הוא הדין לכאן שכיון שהיא פת פלטר יש להתיר אפילו בביתו, וכן כתב הרשב"א להדיא. וגם ה'''גר"א''' (י) העיר כן. וסיים הש"ך שאפשר שסובר שבבית הפלטר יש להחמיר יותר. | וה'''ש"ך''' (יב) תמה על דברי מרן בזה, שהרי הוא סובר לקמן ס"ז כהרשב"א שפת פלטר מותרת אפילו לקחו מבעה"ב, וא"כ הוא הדין לכאן שכיון שהיא פת פלטר יש להתיר אפילו בביתו, וכן כתב הרשב"א להדיא. וגם ה'''גר"א''' (י) העיר כן. וסיים הש"ך שאפשר שסובר שבבית הפלטר יש להחמיר יותר. | ||
וב'''נקודות הכסף''' ביסס מסקנה זו, וכתב שבהזמינו לביתו הוי גילוי מילתא שעשאו לעצמו והוי כפת בעל הבית. | וב'''נקודות הכסף''' ביסס מסקנה זו, וכתב שבהזמינו לביתו הוי גילוי מילתא שעשאו לעצמו והוי כפת בעל הבית. | ||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||