9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סוגיה בבניה}} | {{סוגיה בבניה}} | ||
{{מקורות|עבודה זרה ב ו|עבודה זרה לה ב|עבודה זרה ב ח|מאכלות אסורות יז ט|יורה דעה קיב}} | {{מקורות|עבודה זרה ב ו|עבודה זרה לה ב, לח ב|עבודה זרה ב ח|מאכלות אסורות יז ט|יורה דעה קיב}} | ||
גזירת חכמים שלא לאכול פת שאפאו גוי, טעם הגזרה וגדריה. | גזירת חכמים שלא לאכול פת שאפאו גוי, טעם הגזרה וגדריה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] | שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] | ||
שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | ||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מ'''ספר החילוקים''' (החילוקים שבין מנהגי בבל למנהגי ארץ ישראל) [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651 | וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מ'''ספר החילוקים''' (החילוקים שבין מנהגי בבל למנהגי ארץ ישראל) [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&st=&pgnum=144&hilite= (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי נפש (וע"ש גם ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&st=&pgnum=144&hilite= הערות הר"מ מרגליות]), וכתב על זה הרא"ש שבמקומותינו שאין פת ישראל מצוי, הכל חשיב כחיי נפש. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | ||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.<BR/> | <BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.<BR/> | ||
ואף שלפי הראיה שהביא הרא"ש מספר החילוקים מבואר דדווקא במקום שאינו מצוי פת ישראל שרי, מ"מ משאר הראיות שהביא נראה שאינו מחלק בכך, וכן משמע בתוס' הנ"ל, וכן הוא להדיא ב'''מרדכי''' (תתל) שאפילו במקום שפת ישראל מצויה שרי, כיון שלא פשטה הגזירה. ואף שאין לזה ראיה מהירושלמי, דשם יש לומר שנתקבלה הגזירה אלא שעמעמו עליה והתירוה, וא"כ אפשר שהתירוה רק במקום שאין פת ישראל, מ"מ מגמ' דילן גבי ר' יהודה נשיאה מבואר שלא פשט האיסור מעיקרא. וע"ש שהביא גם הראיה מהירושלמי בפסחים הנ"ל.<BR/> | ואף שלפי הראיה שהביא הרא"ש מספר החילוקים מבואר דדווקא במקום שאינו מצוי פת ישראל שרי, מ"מ משאר הראיות שהביא נראה שאינו מחלק בכך, וכן משמע בתוס' הנ"ל, וכן הוא להדיא ב'''מרדכי''' (תתל) שאפילו במקום שפת ישראל מצויה שרי, כיון שלא פשטה הגזירה. ואף שאין לזה ראיה מהירושלמי, דשם יש לומר שנתקבלה הגזירה אלא שעמעמו עליה והתירוה, וא"כ אפשר שהתירוה רק במקום שאין פת ישראל, מ"מ מגמ' דילן גבי ר' יהודה נשיאה מבואר שלא פשט האיסור מעיקרא. וע"ש שהביא גם הראיה מהירושלמי בפסחים הנ"ל.<BR/> | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
===השתתפות ישראל באפיה=== | ===השתתפות ישראל באפיה=== | ||
ה'''גמרא''' (עבודה זרה לח ב) מביאה דברי רבינא שאומר הלכה לגבי פת, שאם הגוי הסיק את התנור אבל ישראל אפה את הפת, או להיפך, או אפילו הגוי עשה את שניהם אך בא הישראל וחיתה בגחלים הפת מותרת. | |||
<BR/>וכתב ה'''רשב"א''' בחידושיו (עבודה זרה לח ב ד"ה והיכא) שהטעם שהקלו בזה יותר מבבישולי גויים, לפי שעיקר חיי נפש בפת. | |||
====אם די בזריקת קיסם או צריך חתייה בגחלים==== | |||
ב'''ספר החילוקים שבין בני בבל ובני ארץ ישראל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&st=&pgnum=144&hilite= (ל)] מובא שאפילו רק זרק ישראל קיסם לתנור היו בני בבל נוהגים בזה היתר, מה שאין כן בני ארץ ישראל שאמרו קיסם זה מה מעלה ומה מוריד. | |||
דברים אלו הובאו להלכה ב'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות יז יג) וב'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קיב ט). גם ה'''תוספות''' (ד"ה ואתא) כתבו שאנו נמשכים בזה אחרי בני בבל. | |||
אבל '''רש"י''' (ד"ה חתיית) כתב שהטעם שהתירו בחתיית הגחלים הוא לפי שע"י החתייה מוציא חום הגחלים, וכתב ה'''רמב"ן''' (לה ב ד"ה ופת) שא"כ הוא דווקא בכהאי גוונא לפי שמעשיו ניכרים בפת, אבל זריקת קיסם אינה מועילה, ואף חיתוי מועט שאינו מוסיף חום אינו מועיל, לפי שתחילתו וגמרו ביד עכו"ם. ומ"מ סיים הרמב"ן שאם הביא ישראל את הגחלים שבהם מדליקים את האש מותר. | |||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||
===השתתפות באפיה=== | ===השתתפות באפיה=== | ||
| שורה 135: | שורה 143: | ||
[[קטגוריה:גזירות חז"ל]] | [[קטגוריה:גזירות חז"ל]] | ||
[[קטגוריה:עבודה זרה לה:]] | [[קטגוריה:עבודה זרה לה:]] | ||
[[קטגוריה:עבודה זרה לח:]] | |||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק יז]] | [[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק יז]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן קיב]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן קיב]] | ||