119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נקובת הושט אי הוי טרפה או נבלה ועוד פרטי דינים | נקובת הושט אי הוי טרפה או נבלה ועוד פרטי דינים | ||
מבוא והגדרת מושגים | ==מבוא והגדרת מושגים== | ||
לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | ||
*שחיטה: מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | |||
*טרפה: בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | |||
*נבלה: בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | |||
הנפקא מינה העיקרית בין טרפה לבין נבלה היא שבעוד שטרפה לא מטמאת את הנוגע בה, הנבלה מטמאת את נושאה בטומאה הנקראת טומאת נבלה. נפקא מינה נוספת היא בשאלה האם על בנה של הבהמה הפסולה הנשחטת חל ציווי "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", אם האב הנשחט יוגדר כטרפה יהיה אסור לשחוט את בנו באותו היום, ברם אם האב יוגדר כנבלה אז יהיה מותר לעשות זאת. | הנפקא מינה העיקרית בין טרפה לבין נבלה היא שבעוד שטרפה לא מטמאת את הנוגע בה, הנבלה מטמאת את נושאה בטומאה הנקראת טומאת נבלה. נפקא מינה נוספת היא בשאלה האם על בנה של הבהמה הפסולה הנשחטת חל ציווי "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", אם האב הנשחט יוגדר כטרפה יהיה אסור לשחוט את בנו באותו היום, ברם אם האב יוגדר כנבלה אז יהיה מותר לעשות זאת. | ||
גדר נקובת הושט | גדר נקובת הושט | ||
פשט הגמרא | ==פשט הגמרא== | ||
המשנה בחולין (ב ד???) מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כנבלה ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא טרפה. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | המשנה בחולין (ב ד???) מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כנבלה ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא טרפה. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | ||
הגמרא לאחר מכן (חולין לב.-:) מקשה על מסקנת הסוגיה, וטוענת שנראה ששיטת רבי ישבב עומדת בסתירה למשנה אחרת (חולין ג א), המתארת את הטריפות השונות שיכולות להימצא בבהמה - ביניהן, בין השאר, את נקובת הושט ופסוקת הגרגרת. לפי משנה זו היה לנו לומר שדווקא רבי עקיבא הוא הצודק. הגמרא מציעה שני ישובים לקושיה: | הגמרא לאחר מכן (חולין לב.-:) מקשה על מסקנת הסוגיה, וטוענת שנראה ששיטת רבי ישבב עומדת בסתירה למשנה אחרת (חולין ג א), המתארת את הטריפות השונות שיכולות להימצא בבהמה - ביניהן, בין השאר, את נקובת הושט ופסוקת הגרגרת. לפי משנה זו היה לנו לומר שדווקא רבי עקיבא הוא הצודק. הגמרא מציעה שני ישובים לקושיה: | ||