119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' (הלכות שחיטת חולין כד 402), ה'''אור זרוע''' (אור זרוע א שעח) בעל ה'''מכריע''' (ה) '''בעל הסמ"ג''' (עשין סג), '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה "ורבינו תם") וה'''טור''' (יו"ד לג). | וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' (הלכות שחיטת חולין כד 402), ה'''אור זרוע''' (אור זרוע א שעח) בעל ה'''מכריע''' (ה) '''בעל הסמ"ג''' (עשין סג), '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה "ורבינו תם") וה'''טור''' (יו"ד לג). | ||
===מאן דאמר נבלה=== | ===מאן דאמר נבלה=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה יש מהן נבלות), הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' (חולין לב),'''רשב"א''' (חולין מב.), ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה "אבל" ובעוד מקומות), ה'''כלבו''' (קז), ה'''שו"ע''' (יו"ד לג ג), החת"ס (יו"ד כד ד"ה "יקרתו") וה'''רמב"ם''' (שחיטה ג יט), המשתמש בביטוי הייחודי [[#נבלה מחיים | '''רש"י''' (ד"ה יש מהן נבלות), הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' (חולין לב),'''רשב"א''' (חולין מב.), ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה "אבל" ובעוד מקומות), ה'''כלבו''' (קז), ה'''שו"ע''' (יו"ד לג ג), החת"ס (יו"ד כד ד"ה "יקרתו") וה'''רמב"ם''' (שחיטה ג יט), המשתמש בביטוי הייחודי [[#נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם|'נבלה מחיים']] כלפי נקובת הושט. | ||
====קושיית המשכנות יעקב==== | ====קושיית המשכנות יעקב==== | ||
בעל ה'''משכנות יעקב''' (סוף יו"ד, 211) מקשה על שיטת השו"ע ושאר הפוסקים שנקובת הושט מוגדרת כנבלה מ'''תוספתא''' (חולין ב י) אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט היא טרפה בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. על קושייתו מתרץ בעל ה'''בית הלוי''' (ב כ ג) שני תירוצים שונים: | בעל ה'''משכנות יעקב''' (סוף יו"ד, 211) מקשה על שיטת השו"ע ושאר הפוסקים שנקובת הושט מוגדרת כנבלה מ'''תוספתא''' (חולין ב י) אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט היא טרפה בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. על קושייתו מתרץ בעל ה'''בית הלוי''' (ב כ ג) שני תירוצים שונים: | ||