119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ג)] מגדיר בהמה נקובת ושט כ[[נבלה|נבלה]] כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=73 (כו א)] שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]] דווקא. | סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ג)] מגדיר בהמה נקובת ושט כ[[נבלה|נבלה]] כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=73 (כו א)] שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]] דווקא. | ||
===ביאור הסתירה=== | ===ביאור הסתירה=== | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד.</br> | ||
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]]. | אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]]. | ||
===הדעות החולקות=== | ===הדעות החולקות=== | ||
ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ||
==נקובת הושט בעוף== | ==נקובת הושט בעוף== | ||
'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יוד לג ג)] שלא חילק. | '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יוד לג ג)] שלא חילק.</br> | ||
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]]נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. | נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]]נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. | ||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==דין תורבץ הושט== | ==דין תורבץ הושט== | ||
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תרבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תרבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | ||
לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומת זאת, לשיטת ה'''שו"ע''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע את פעולתו של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו. | לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומת זאת, לשיטת ה'''שו"ע''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע את פעולתו של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.</br> | ||
בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | ||
==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ||
ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים'. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. | ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים'. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט.</br> | ||
ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] תרץ שכוונת הרמב"ם אינה שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] כבר מעכשיו, אלא רק שהיא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה [[נבלה|נבלה]] רגילה. תירוצו קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – '[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן מכך שעל פי דבריו נקב בושט מהווה חיסרון בשחיטה עצמה, כסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, וכפי שראינו, שיטת הרמב"ם אינה כן. | ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] תרץ שכוונת הרמב"ם אינה שהבהמה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] כבר מעכשיו, אלא רק שהיא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה [[נבלה|נבלה]] רגילה. תירוצו קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – '[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן מכך שעל פי דבריו נקב בושט מהווה חיסרון בשחיטה עצמה, כסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, וכפי שראינו, שיטת הרמב"ם אינה כן.</br> | ||
באותה הדרך צעד גם ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")], כשניסה ליישב בין שיטת הרבה מהראשונים (הובאו לעיל) שפסקו שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]], לבין שיטת הרמב"ם והשו"ע, באומרו שלדעת כולם לפני שחיטה הבהמה תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] ורק לאחר שחיטה היא תהיה [[נבלה|נבלה]], אך גם עליו קשות הקושיות שהצגנו להלן. | באותה הדרך צעד גם ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")], כשניסה ליישב בין שיטת הרבה מהראשונים (הובאו לעיל) שפסקו שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]], לבין שיטת הרמב"ם והשו"ע, באומרו שלדעת כולם לפני שחיטה הבהמה תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] ורק לאחר שחיטה היא תהיה [[נבלה|נבלה]], אך גם עליו קשות הקושיות שהצגנו להלן. | ||
בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יו"ד לג ג)] חולק על הש"ך והב"ח, ומסביר שעל פי שיטת הרמב"ם הבהמה אסורה כ[[נבלה|נבלה]] עוד בחייה, כפי שמשתמע מהדברים שהצגנו. | בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יו"ד לג ג)] חולק על הש"ך והב"ח, ומסביר שעל פי שיטת הרמב"ם הבהמה אסורה כ[[נבלה|נבלה]] עוד בחייה, כפי שמשתמע מהדברים שהצגנו. | ||