111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
להלכה, אף פוסק לא פסק כרבי יוחנן הסנדלר או כרבי ישמעאל, כי '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=71&format=pdf= בבא קמא שם]) מובאת מחלוקת בין רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן, ולמי שסובר שזה דרבנן כי כתוב "קודש היא לכם" – היא קודש ואין מעשיה קודש. ויש לנו כלל ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=74b&format=pdf= פסחים עד ב]) שבכל מקום בו חולקים רב אחא ורבינא ההלכה היא כדברי המקל שבשניהם – לכן איסור ההנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. | להלכה, אף פוסק לא פסק כרבי יוחנן הסנדלר או כרבי ישמעאל, כי '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=71&format=pdf= בבא קמא שם]) מובאת מחלוקת בין רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן, ולמי שסובר שזה דרבנן כי כתוב "קודש היא לכם" – היא קודש ואין מעשיה קודש. ויש לנו כלל ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=74b&format=pdf= פסחים עד ב]) שבכל מקום בו חולקים רב אחא ורבינא ההלכה היא כדברי המקל שבשניהם – לכן איסור ההנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. | ||
אבל יש מחלוקת בין הפוסקים אם פוסקים כרבי מאיר או כרבי יהודה. בהמשך ה'''גמרא''' ( | אבל יש מחלוקת בין הפוסקים אם פוסקים כרבי מאיר או כרבי יהודה. בהמשך ה'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם]) מצינו שרב הורה לתלמידיו כרבי מאיר, אולם כאשר דרש לציבור הוא דרש כרבי יהודה משום עמי הארץ (שמא יבואו להתיר יותר, או שיאמרו שהם עושים זאת שוגגים למרות שהם היו מזידים). לעומת זאת ב'''ירושלמי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= שם]) מופיע כי רב הורה בציבור כרבי יוחנן הסנדלר, ויש גם מי שסובר שם כי רב הורה אפילו כרבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה, וכותב בעל '''מראה הפנים''' (([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= ד"ה בציבורא כר' יוחנן הסנדלר]) כי למרות שלכאורה לפי גרסת הירושלמי משמע שמורים בציבור כדברי המחמירים מרבי יהודה (רבי יוחנן או רבי ישמעאל), הרי שבכל זאת רואים מהמשך הגמרא שם ששאלו את רבי יוחנן עצמו לגבי פסק ההלכה וענה שהוא סובר כרבי מאיר. | ||
לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' (חולין שם ד"ה מורי להו). | לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם ד"ה מורי להו]). | ||
לעומת זאת, יש מן ה'''גאונים''' ('''בה"ג''' שבת כ"ב ב, ו'''רב אחאי גאון''' שאילתות שלח כב) ובעקבותיהם גם ה'''רי"ף''' (שבת י"ז א מדפי הרי"ף) וה'''רמב"ם''' (שבת ו כג) שמחמירים ופוסקים כרבי יהודה, ומסביר ה'''ר"ן''' (שבת בדפי הרי"ף שם ד"ה גרסינן) כי רב עצמו סובר שבמחלוקות בין רבי יהודה ורבי מאיר לא פוסקים הלכה כרבי יהודה אלא רק מטין (כלומר רק אם אדם בא לשאול מה לעשות אז מורים לו כרבי יהודה) ולכן אמר לתלמידיו כרבי מאיר, אבל אנו שפוסקים שגם מורים - הרי שהלכה כרבי יהודה, ועוד הוא מוסיף שהגמרא עצמה כתבה כי רב הורה בציבור כרבי יהודה משום עמי הארץ, ובזמננו שכיחים הרבה עמי הארצות. | לעומת זאת, יש מן ה'''גאונים''' ('''בה"ג''' שבת כ"ב ב, ו'''רב אחאי גאון''' שאילתות שלח כב) ובעקבותיהם גם ה'''רי"ף''' (שבת י"ז א מדפי הרי"ף) וה'''רמב"ם''' (שבת ו כג) שמחמירים ופוסקים כרבי יהודה, ומסביר ה'''ר"ן''' (שבת בדפי הרי"ף שם ד"ה גרסינן) כי רב עצמו סובר שבמחלוקות בין רבי יהודה ורבי מאיר לא פוסקים הלכה כרבי יהודה אלא רק מטין (כלומר רק אם אדם בא לשאול מה לעשות אז מורים לו כרבי יהודה) ולכן אמר לתלמידיו כרבי מאיר, אבל אנו שפוסקים שגם מורים - הרי שהלכה כרבי יהודה, ועוד הוא מוסיף שהגמרא עצמה כתבה כי רב הורה בציבור כרבי יהודה משום עמי הארץ, ובזמננו שכיחים הרבה עמי הארצות. | ||