111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בכדי שיעשו
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
'''רש"י''' (ד"ה ולערב אסורין בכדי שיעשו, וכן בשבת קכב א ד"ה בכדי שיחמו חמין) מסביר שצריך להמתין את שיעור הזמן של בכדי שיעשו כדי שלא ייהנה כלל ממלאכת יו"ט. שואל עליו ה'''רא"ש''' (חולין א יח) אם כך אז איך פסקנו במקרה בו יהודי בישל בשבת בשוגג שיוכל לאכול מהתבשיל למוצאי השבת, הרי סוף כל סוף הוא נהנה ממלאכת השבת? וגם אם ננסה להגיד שהנאה ממלאכת בישול מותרת גם ללא המתנת בכדי שיעשו כי יכול היה בשבת לכסוס את האוכל גם כשהוא לא מבושל - הרי כותבת ה'''גמרא''' (חולין טו ב למסקנה) שמה שאמרנו שהשוחט בשבת בשוגג יאכל, זה במקום שהיה לו חולה והבריא – ולמרות שהוא נהנה ממלאכת שבת, וכאן לא הייתה לו אפשרות ליהנות מהבשר בשבת עצמה?! | '''רש"י''' (ד"ה ולערב אסורין בכדי שיעשו, וכן בשבת קכב א ד"ה בכדי שיחמו חמין) מסביר שצריך להמתין את שיעור הזמן של בכדי שיעשו כדי שלא ייהנה כלל ממלאכת יו"ט. שואל עליו ה'''רא"ש''' (חולין א יח) אם כך אז איך פסקנו במקרה בו יהודי בישל בשבת בשוגג שיוכל לאכול מהתבשיל למוצאי השבת, הרי סוף כל סוף הוא נהנה ממלאכת השבת? וגם אם ננסה להגיד שהנאה ממלאכת בישול מותרת גם ללא המתנת בכדי שיעשו כי יכול היה בשבת לכסוס את האוכל גם כשהוא לא מבושל - הרי כותבת ה'''גמרא''' (חולין טו ב למסקנה) שמה שאמרנו שהשוחט בשבת בשוגג יאכל, זה במקום שהיה לו חולה והבריא – ולמרות שהוא נהנה ממלאכת שבת, וכאן לא הייתה לו אפשרות ליהנות מהבשר בשבת עצמה?! | ||
לכן, אומר הרא"ש כי כל מה שאסרו ליהנות ממה שהגוי הביא פירות בשבת או ביום טוב עד בכדי שיעשו, כדי שלא יבוא היהודי להגיד לו בשבת לקטוף פירות בשבילו, כי כל האמירה לגוי קלה אצל היהודי ולא יודעים שהתירו רק במקרים מסוימים. וכן מביא הרא"ש עוד '''גמרא''' (שבת יח ב) לגבי חשש שמא יחתה בגחלים שבה אנו מצריכים את האדם לחכות במוצאי שבת עד בכדי שיעשו, ולמרות שיהודי עושה מלאכה זו: "לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ערב שבת עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו" – ולמרות ששמו שם עססיות ותורמוסין שמתבשלים מהר ויהיו מוכנים כבר לסעודת ערב שבת, אנחנו גוזרים עליהם במוצאי שבת לחכות בכדי שיעשו למרות שהאשה שמה אותם עוד בערב שבת על האש כי זו מלאכה שהאנשים מזלזלים בה. אבל במלאכה הנעשית בשבת ע"י ישראל לא שייך לגזור ומותר למוצאי שבת מיד. | לכן, אומר הרא"ש כי כל מה שאסרו ליהנות ממה שהגוי הביא פירות בשבת או ביום טוב עד בכדי שיעשו, כדי שלא יבוא היהודי להגיד לו בשבת לקטוף פירות בשבילו, כי כל האמירה לגוי קלה אצל היהודי ולא יודעים שהתירו רק במקרים מסוימים. וכן מביא הרא"ש עוד '''גמרא''' ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=18b&format=pdf שבת יח ב]) לגבי חשש שמא יחתה בגחלים שבה אנו מצריכים את האדם לחכות במוצאי שבת עד בכדי שיעשו, ולמרות שיהודי עושה מלאכה זו: "לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ערב שבת עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו" – ולמרות ששמו שם עססיות ותורמוסין שמתבשלים מהר ויהיו מוכנים כבר לסעודת ערב שבת, אנחנו גוזרים עליהם במוצאי שבת לחכות בכדי שיעשו למרות שהאשה שמה אותם עוד בערב שבת על האש כי זו מלאכה שהאנשים מזלזלים בה. אבל במלאכה הנעשית בשבת ע"י ישראל לא שייך לגזור ומותר למוצאי שבת מיד. | ||
וניתן להסביר את החילוק שבין רש"י והרא"ש בכך שאם כל האיסור של מעשה שבת הוא כדי שהאדם לא יבוא ליהנות מפעולות אסורות שעושה בשבת – אזי אסור יהיה לו ליהנות מהם גם במוצאי השבת כל עוד לא עבר שיעור זמן בו יוכל לעשות את אותה הפעולה בהיתר, ואין הבדל בין אם עשה את זה יהודי או גוי ('''רש"י'''), אבל אם יסוד האיסור הוא בגלל שגזרו שוגג אטו מזיד – אזי לא צריך להמתין בכדי שיעשו, כי יהודי לא יבוא לחלל את השבת כדי שיהיה לו אוכל מוכן מיד במוצאי שבת, וגם רבי יהודה שאוסר זה רק בגלל גזירה זו ('''רא"ש'''). | וניתן להסביר את החילוק שבין רש"י והרא"ש בכך שאם כל האיסור של מעשה שבת הוא כדי שהאדם לא יבוא ליהנות מפעולות אסורות שעושה בשבת – אזי אסור יהיה לו ליהנות מהם גם במוצאי השבת כל עוד לא עבר שיעור זמן בו יוכל לעשות את אותה הפעולה בהיתר, ואין הבדל בין אם עשה את זה יהודי או גוי ('''רש"י'''), אבל אם יסוד האיסור הוא בגלל שגזרו שוגג אטו מזיד – אזי לא צריך להמתין בכדי שיעשו, כי יהודי לא יבוא לחלל את השבת כדי שיהיה לו אוכל מוכן מיד במוצאי שבת, וגם רבי יהודה שאוסר זה רק בגלל גזירה זו ('''רא"ש'''). | ||