הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  07:37, 2 במאי 2016
שורה 22: שורה 22:
להלכה, אף פוסק לא פסק כרבי יוחנן הסנדלר או כרבי ישמעאל, כי '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=71&format=pdf= בבא קמא שם])  מובאת מחלוקת בין רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן, ולמי שסובר שזה דרבנן כי כתוב "קודש היא לכם" – היא קודש ואין מעשיה קודש. ויש לנו כלל ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=74b&format=pdf= פסחים עד ב]) שבכל מקום בו חולקים רב אחא ורבינא ההלכה היא כדברי המקל שבשניהם – לכן איסור ההנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן.
להלכה, אף פוסק לא פסק כרבי יוחנן הסנדלר או כרבי ישמעאל, כי '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=71&format=pdf= בבא קמא שם])  מובאת מחלוקת בין רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן, ולמי שסובר שזה דרבנן כי כתוב "קודש היא לכם" – היא קודש ואין מעשיה קודש. ויש לנו כלל ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=74b&format=pdf= פסחים עד ב]) שבכל מקום בו חולקים רב אחא ורבינא ההלכה היא כדברי המקל שבשניהם – לכן איסור ההנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן.


אבל יש מחלוקת בין הפוסקים אם פוסקים כרבי מאיר או כרבי יהודה. בהמשך ה'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם]) מצינו שרב הורה לתלמידיו כרבי מאיר, אולם כאשר דרש לציבור הוא דרש כרבי יהודה משום עמי הארץ (שמא יבואו להתיר יותר, או שיאמרו שהם עושים זאת שוגגים למרות שהם היו מזידים). לעומת זאת ב'''ירושלמי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= שם]) מופיע כי רב הורה בציבור כרבי יוחנן הסנדלר, ויש גם מי שסובר שם כי רב הורה אפילו כרבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה, וכותב בעל '''מראה הפנים''' (([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= ד"ה בציבורא כר' יוחנן הסנדלר]) כי למרות שלכאורה לפי גרסת הירושלמי משמע שמורים בציבור כדברי המחמירים מרבי יהודה (רבי יוחנן או רבי ישמעאל), הרי שבכל זאת רואים מהמשך הגמרא שם ששאלו את רבי יוחנן עצמו לגבי פסק ההלכה וענה שהוא סובר כרבי מאיר.
אבל יש מחלוקת בין הפוסקים אם פוסקים כרבי מאיר או כרבי יהודה. בהמשך ה'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם]) מצינו שרב הורה לתלמידיו כרבי מאיר, אולם כאשר דרש לציבור הוא דרש כרבי יהודה משום עמי הארץ (שמא יבואו להתיר יותר, או שיאמרו שהם עושים זאת שוגגים למרות שהם היו מזידים). לעומת זאת ב'''ירושלמי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= שם בהמשך]) מופיע כי רב הורה בציבור כרבי יוחנן הסנדלר, ויש גם מי שסובר שם כי רב הורה אפילו כרבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה, וכותב בעל '''מראה הפנים''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= ד"ה בציבורא כר' יוחנן הסנדלר]) כי למרות שלכאורה לפי גרסת הירושלמי משמע שמורים בציבור כדברי המחמירים מרבי יהודה (רבי יוחנן או רבי ישמעאל), הרי שבכל זאת רואים מהמשך הגמרא שם ששאלו את רבי יוחנן עצמו לגבי פסק ההלכה וענה שהוא סובר כרבי מאיר.


לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם ד"ה מורי להו]).
לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם ד"ה מורי להו]).
111

עריכות

תפריט ניווט