הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 63 בתים ,  09:34, 2 במאי 2016
שורה 57: שורה 57:
האם מותר לאדם שעשה את המלאכה למכור את המאכל לאחרים?
האם מותר לאדם שעשה את המלאכה למכור את המאכל לאחרים?


ב'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267 ד]) כתב כי מותר לו ליהנות מדמיה של המלאכה, ולא חילק אם יוכל למכור יותר ממה שהיה שווה או לא, ומשמע ממנו שיוכל גם למכור יותר ולהרוויח. ואילו ב'''כף החיים''' (ח) כותב כי מותר יהיה לו למכור את אותו הדבר שנעשה באיסור לאחרים רק בכדי מה שהיה שווה ולא יותר מכך, כי אם יתירו לו למכור ביוקר – לא הועילו דברי חכמים והקנס שקנסו אותו, כי בפועל הוא מרוויח מאיסור מעשה השבת, וכן פסק גם ב'''שולחן שלמה''' (ב' סימן שיח א; וכן באות ד ס"ק ב). וה'''ילקו"י''' (עמ' טו סעיף ב, ובהערה ב/1) דוחה את דבריהם ואומר שניתן לומר שהקנס של חז"ל הוא בכך שלא יכול ליהנות ממה שעשה וחייב למכור לאחרים, וכן העלה למעשה גם ב'''מנוחת אהבה''' (ו, והערה 16).
ב'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267 ד]) כתב כי מותר לו ליהנות מדמיה של המלאכה, ולא חילק אם יוכל למכור יותר ממה שהיה שווה או לא, ומשמע ממנו שיוכל גם למכור יותר ולהרוויח. ואילו ב'''כף החיים''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14421&st=&pgnum=319 ח]) כותב כי מותר יהיה לו למכור את אותו הדבר שנעשה באיסור לאחרים רק בכדי מה שהיה שווה ולא יותר מכך, כי אם יתירו לו למכור ביוקר – לא הועילו דברי חכמים והקנס שקנסו אותו, כי בפועל הוא מרוויח מאיסור מעשה השבת, וכן פסק גם ב'''שולחן שלמה''' (ב' סימן שיח א; וכן באות ד ס"ק ב). וה'''ילקו"י''' (עמ' טו סעיף ב, ובהערה ב/1) דוחה את דבריהם ואומר שניתן לומר שהקנס של חז"ל הוא בכך שלא יכול ליהנות ממה שעשה וחייב למכור לאחרים, וכן העלה למעשה גם ב'''מנוחת אהבה''' (ו, והערה 16).


בספר '''מאור השבת''' (חלק א סימן יח סעיף כח וס"ק עד) שואל שהרי רואים מהגמרא שאין על המאכל איסור הנאה אלא רק איסור אכילה ("לכם" – שלכם יהא), כלומר שיהיה מותר למכור את אותו האוכל שבושל באיסור לאנשים אחרים ולקבל עליו כסף. לעומת זאת, מהמשנה בתרומות ראינו שהמטביל כלי בשבת במזיד אסור לו להשתמש בו גם למוצאי שבת עד שלא יטביל אותו שוב – ומשמע שאסורה גם ההנאה ממעשה השבת?- והוא מחלק שניתן לומר בסברא כי הנאה '''ממונית''' מהדבר שנעשה באיסור מותרת, אבל הנאה מ'''גוף הדבר''' שנעשה באיסור אסורה.
בספר '''מאור השבת''' (חלק א סימן יח סעיף כח וס"ק עד) שואל שהרי רואים מהגמרא שאין על המאכל איסור הנאה אלא רק איסור אכילה ("לכם" – שלכם יהא), כלומר שיהיה מותר למכור את אותו האוכל שבושל באיסור לאנשים אחרים ולקבל עליו כסף. לעומת זאת, מהמשנה בתרומות ראינו שהמטביל כלי בשבת במזיד אסור לו להשתמש בו גם למוצאי שבת עד שלא יטביל אותו שוב – ומשמע שאסורה גם ההנאה ממעשה השבת?- והוא מחלק שניתן לומר בסברא כי הנאה '''ממונית''' מהדבר שנעשה באיסור מותרת, אבל הנאה מ'''גוף הדבר''' שנעשה באיסור אסורה.
111

עריכות

תפריט ניווט