82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון לנשים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות| | {{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}} | ||
==המקור מהמשנה והגמרא== | ==המקור מהמשנה והגמרא== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה (שם). | רש"י [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה או דברנן)] כתב לבאר את ספק הגמרא, שכיוון שכתוב (דברים ח) "ואכלת ושבעת" אז זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים יהיו חיבות מדאוריתא. או כיוון שכתוב (שם) "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והארץ אינה נתנה להחלק לבנות אז הן פטורות מהתורה. ומוסיף רש"י ואומר, שאל תקשה לי מבנות צלופחד שהם כן נחלו וא"כ גם בנות בנות נחלה הם זה לא נכון, כיוון שמה שנטלו בנות צלופחד זה את נחלת אביהן שהיה מיוצאי מצרים. וכן הסכים עם פירוש זה ספר ההשלמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16101&st=&pgnum=19&hilite= (שם)]. | ||
===קושית תוספות על רש"י וביאורו=== | ===קושית תוספות על רש"י וביאורו=== | ||
התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו. | התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו. | ||
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג). | הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא.)] אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג). | ||
====תירוצים לשיטת רש"י==== | ====תירוצים לשיטת רש"י==== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===קושית הרשב"א ועוד=== | ===קושית הרשב"א ועוד=== | ||
הרשב"א (ברכות כ | הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)] הקשה כעין תוס', רק הקשה קושיה זו מ"עבדים" (ומה שהרשב"א לא סובר שעבדים בכלל נשים, אפשר לומר שהוא סובר כדעת תוס' בחגיגה (ב: ד"ה לא)). ותירץ שגרים זה שונה כיוון ששם זכרים נטלו חלק בארץ. [ומה ששאל בהתחלה מעבדים ותירץ גרים, אפשר לומר שהוא באמת הקשה גם מגרים אך זה בטעות הושמט. וכ"כ הרב יאיר ברונר בהערותיו על הרשב"א הנ"ל. והוסיף וכתב שכן משמע משו"ת הרשב"ץ (ח"א ס' קס"ט)]. וכן הקשה התוס' רא"ש (שם), וכן הקשה ההגהות אשר"י (כאן), וכן הרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=161&hilite= (ב"ב פא. ד"ה למעוטי)], וכן הנימוק"י (שם). וכן הריטב"א (ברכות כ:), וכן הר"א אלשבילי (שם), וכן הרשב"ץ (שם). | ||
הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק. | הרמב"ן הנימוק"י הר"א אלשבילי והרשב"ץ ג"כ תירצו כרשב"א שכיוון שהם זכרים ושם זכרים נטלו חלק בארץ לכן הם ג"כ חייבים מדאוריתא. אומנם התוס' רא"ש וההגהות אושרי כתבו שתירוץ זה הוא תירוץ דחוק. | ||
וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות. | וכתב הצל"ח (שם) שהרשב"א תירץ מעבדים ולא מכהנים ולוים, כיוון שאפשר לתרץ שהכהנים והלוים נטלו ארבעים ושמונה ערים. עוד כתב לתרץ, שאפשר לומר שכהנים ולוים יכולים להוציא בכל מקרה מדין ערבות. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===דעת הראב"ד וסיעתו=== | ===דעת הראב"ד וסיעתו=== | ||
הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א (ברכות כ | הראב"ד (בהשגות על בעל המאור מסכת ברכות דף יב. מדפי הרי"ף אות ב) מביא גירסה אחרת, שבסוגיה נפשט שאישה חייבת בברכת המזון מדאוריתא. וכן פסקו הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=30&hilite= (ברכות כ ב)], וכ"כ הר"ן (סוכה פ"ט דף יט. מדפי הרי"ף), וכן הסביר הרמב"ן (במלחמות. ברכות דף יב. מדפי הרי"ף), וכן הוא כתב שם בשם גאון וגאונים. ע"ש. וכן הסביר ספר המאורות (ברכות כ:) את הרי"ף. וכ"כ האור זרוע (ח"ב ס' שס"ח) בשם רבינו שלמה. וכן נראה שדעת ההגהות אושר"י (מגילה פ"א ס' ד'),וכן דעת חכמי לוניל בשאלתם לרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ס' כ"ד). [וכן כתב בדעתם בס' ראשון לציון (שם)]. וכ"כ הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ז ה"ב), וכן בחידושיו (ברכות כ:, סוכה לח.), וכ"כ המאירי והריבב"ן (סוכה לח.), וכן נראה דעת הרא"ה (סוכה לח.) , וכ"כ הביאור הלכה (קפ"ו ד"ה אלא) שכן דעת בה"ג. | ||
===דעת תלמידי רבינו יונה=== | ===דעת תלמידי רבינו יונה=== | ||