75
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אלקנה1"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בבלי: מסכת מכות ב.<BR/> | בבלי: מסכת מכות ב.<BR/> | ||
רמב"ם: הל' איסורי ביאה יז,ז|עדות כ,ח<BR/> | רמב"ם: הל' איסורי ביאה יז,ז|עדות כ,ח<BR/> | ||
דין "כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" הוא דין מדאורייתא, מה קורה כששני עדים מעידים על מישהו שהוא "בן חלוצה", וכל הפסול שלו מלהיות כהן הוא רק מדרבנן, ואז הם מוזמים, בסוגיה נברר האם הדין הדאורייתאי של החלת העונש על העדים הזוממים, שייך במקרה כמו פה שהם העידו בדבר שיש לו נפק"מ רק בדיני דרבנן ולא בדאורייתא. | |||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
כאשר זמם-בן חלוצה | דין כאשר זמם ל-בן חלוצה. | ||
== משנה == | |||
-במשנה ב'''מסכת מכות''' (ב.) כתוב- "..מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו,אלא לוקה ארבעים.."<BR/> | -במשנה ב'''מסכת מכות''' (ב.) כתוב- "..מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו,אלא לוקה ארבעים.."<BR/> | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
ב. עדים שהוזמו על עדות של בן גרושה ובן חלוצה, לוקים ארבעים מלקות. | ב. עדים שהוזמו על עדות של בן גרושה ובן חלוצה, לוקים ארבעים מלקות. | ||
== בן חלוצה- פסול דרבנן == | |||
-בתחילת פרשת אמור בספר '''ויקרא''' (כא', ז'), לגבי איסורי נישואין של כהן הדיוט, כתוב-"..אישה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה.."<BR/> | -בתחילת פרשת אמור בספר '''ויקרא''' (כא', ז'), לגבי איסורי נישואין של כהן הדיוט, כתוב-"..אישה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה.."<BR/> | ||
| שורה 20: | שורה 25: | ||
ואע"פ שיש הרבה משניות שמוזכר בהם "גרושה וחלוצה" לכל מיני דינים,ואפ' משניות שלכא' הדין בהם דא', כמו המשנה ב'''מסכת מכות''' (יג.) שכתוב בה-"..ואלו הן הלוקים[מלקות זה דא']..גרושה וחלוצה לכהן הדיוט..", מתמודדים עם זה הראשונים,עם התירוץ של "שיגרא דלישנא נקט"-ז"א,כיוון שזה נכתב הרבה פעמים בש"ס ביחד,אז זה נהפך למושג, "גרושה וחלוצה", וגם במשניות שבהם לא שייך הדין לחלוצה, נכתב, גרושה וחלוצה. | ואע"פ שיש הרבה משניות שמוזכר בהם "גרושה וחלוצה" לכל מיני דינים,ואפ' משניות שלכא' הדין בהם דא', כמו המשנה ב'''מסכת מכות''' (יג.) שכתוב בה-"..ואלו הן הלוקים[מלקות זה דא']..גרושה וחלוצה לכהן הדיוט..", מתמודדים עם זה הראשונים,עם התירוץ של "שיגרא דלישנא נקט"-ז"א,כיוון שזה נכתב הרבה פעמים בש"ס ביחד,אז זה נהפך למושג, "גרושה וחלוצה", וגם במשניות שבהם לא שייך הדין לחלוצה, נכתב, גרושה וחלוצה. | ||
== שיטות הסוברות שהפסול הוא מהתורה. == | |||
-יש להביא את ה-'''"משך חכמה"''' על התורה, שכותב בפירושו, בתחילת פרשת אמור, (ויקרא, כא', ז'), על הפס'-"ואשה גרושה מאשה.." ,לגבי דין חלוצה לכהן הדיוט-"..מ"מ מסתברא לענ"ד, דלר' עקיבא דסבר ביבמות..., אפשר דהוא דאורייתא,ואתרבאי מינה,ובזה אתי שפיר סתימת משניות טובא,דנקיט גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וכולהו סתמאי,אליבא דר' עקיבא.."<BR/> | -יש להביא את ה-'''"משך חכמה"''' על התורה, שכותב בפירושו, בתחילת פרשת אמור, (ויקרא, כא', ז'), על הפס'-"ואשה גרושה מאשה.." ,לגבי דין חלוצה לכהן הדיוט-"..מ"מ מסתברא לענ"ד, דלר' עקיבא דסבר ביבמות..., אפשר דהוא דאורייתא,ואתרבאי מינה,ובזה אתי שפיר סתימת משניות טובא,דנקיט גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וכולהו סתמאי,אליבא דר' עקיבא.."<BR/> | ||
| שורה 27: | שורה 34: | ||
אבל רואים שלכא' כל שאר הראשונים סוברים, שאיסור חלוצה לכהן הדיוט, הוא מ-דרבנן. | אבל רואים שלכא' כל שאר הראשונים סוברים, שאיסור חלוצה לכהן הדיוט, הוא מ-דרבנן. | ||
== מחלוקת האם עדים שהוזמו בעדות בן חלוצה, לוקים. == | |||
-יש לכא' שתי שיטות עיקריות בסוגיא, בעניין דין ה-בן חלוצה- שמובא במשנתינו.<BR/> | -יש לכא' שתי שיטות עיקריות בסוגיא, בעניין דין ה-בן חלוצה- שמובא במשנתינו.<BR/> | ||
| שורה 39: | שורה 48: | ||
'''הרמב"ם'''(הל'-איסורי ביאה-י"ז, ז)- "..החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים.."(כותב בפירוש שחלוצה זה דרבנן), ו'''בהל'-עדות'''-(כ, ח)- "..העידו על כהן שהוא חלל..אימו, או נחלצה..,והוזמו, הרי אלו לוקין.."(משמע שלוקים אף שזה מדרבנן). | '''הרמב"ם'''(הל'-איסורי ביאה-י"ז, ז)- "..החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים.."(כותב בפירוש שחלוצה זה דרבנן), ו'''בהל'-עדות'''-(כ, ח)- "..העידו על כהן שהוא חלל..אימו, או נחלצה..,והוזמו, הרי אלו לוקין.."(משמע שלוקים אף שזה מדרבנן). | ||
== קושית רע"א == | |||
'''רע"א'''(בחידושים, ובהגהות על הרמב"ם) כותב על שיטת הריטב"א והרמב"ן, ש-אינו מובן "..דמ"מ, כיוון דבעדותן, פוסלין אותו מדרבנן, שייך ביה-"לא תענה", ולקי מדאורייתא..", וקצת משמע מדבריו (ואפשר שמסביר כך ברמב"ם) שסובר, שאמנם דין הזמה, אינו חל על בן חלוצה, כיוון שהוא דרבנן, אבל יש את לאו ד-"לא תענה ברעך עד שקר", שאסור להעיד עדות שקר, וכיוון שמדרבנן, יש נפק"מ לעדותן זו, אז היא נחשבת כעדות שקר, ולוקים. [אמנם לא לוקים על הלאו הזה, כיוון שזה "לאו שאין בו מעשה" ולא לוקים עליו, אלא לוקים משום "והצדיקו את הצדיק, והרשיעו את הרשע", על זה שעברו על "לא תענה"(ב:). | '''רע"א'''(בחידושים, ובהגהות על הרמב"ם) כותב על שיטת הריטב"א והרמב"ן, ש-אינו מובן "..דמ"מ, כיוון דבעדותן, פוסלין אותו מדרבנן, שייך ביה-"לא תענה", ולקי מדאורייתא..", וקצת משמע מדבריו (ואפשר שמסביר כך ברמב"ם) שסובר, שאמנם דין הזמה, אינו חל על בן חלוצה, כיוון שהוא דרבנן, אבל יש את לאו ד-"לא תענה ברעך עד שקר", שאסור להעיד עדות שקר, וכיוון שמדרבנן, יש נפק"מ לעדותן זו, אז היא נחשבת כעדות שקר, ולוקים. [אמנם לא לוקים על הלאו הזה, כיוון שזה "לאו שאין בו מעשה" ולא לוקים עליו, אלא לוקים משום "והצדיקו את הצדיק, והרשיעו את הרשע", על זה שעברו על "לא תענה"(ב:). | ||
== אפשרויות בהסברת המחלוקת == | |||
יש כמה אפשרויות להסביר את יסוד המחלוקת בין השיטות.<BR/> | יש כמה אפשרויות להסביר את יסוד המחלוקת בין השיטות.<BR/> | ||
| שורה 71: | שורה 84: | ||
לדעת '''הרמב"ן'''-המלקות הם מדין "כאש"ז", ולכן-אפ' שיש דין הזמה בדיני דרבנן, במקרה כזה של "בן חלוצה", שהוא דין דרבנן, שא"א להעניש אותו כאש"ז, משום-"לו ולא לזרעו", אנחנו לא יכולים להלקות אותו במקום, כיוון שזה כבר יוצא מגדר כאשר זמם, משום שהוא זמם לחייב בדין דרבנן, ובסל אופציות החיוב שלו, היו רק דיני דרבנן, ולחייב אותו מלקות, שזה דין דאורייתאי, זה כבר לא לעשות לו-"כאשר זמם", ולכן כיוון שהמלקות הם מדין "כאשר זמם", ומדובר פה על דין דרבנן, אז-"..בעינן, כאשר זמם לעשות, וליכא..". | לדעת '''הרמב"ן'''-המלקות הם מדין "כאש"ז", ולכן-אפ' שיש דין הזמה בדיני דרבנן, במקרה כזה של "בן חלוצה", שהוא דין דרבנן, שא"א להעניש אותו כאש"ז, משום-"לו ולא לזרעו", אנחנו לא יכולים להלקות אותו במקום, כיוון שזה כבר יוצא מגדר כאשר זמם, משום שהוא זמם לחייב בדין דרבנן, ובסל אופציות החיוב שלו, היו רק דיני דרבנן, ולחייב אותו מלקות, שזה דין דאורייתאי, זה כבר לא לעשות לו-"כאשר זמם", ולכן כיוון שהמלקות הם מדין "כאשר זמם", ומדובר פה על דין דרבנן, אז-"..בעינן, כאשר זמם לעשות, וליכא..". | ||
== שיטת הריטב"א == | |||
-'''הריטב"א''', סובר כשיטת הרמב"ן, ש-בן חלוצה, אינו לוקה,<BR/> אך מדבריו אפשר להבין שנוקט עמדה יותר חריפה מהרמב"ן, שהרי כותב-"..וא"כ, אין בו דין הזמה מדא' כלל..",<BR/> הריטב"א כותב בפירוש, שדין הזמה דא', לא חל על דיני דרבנן, (לפי"ז, א"א להסביר אותו כמו שהסברנו את שיטת הרמב"ן בפירוש הקודם). | -'''הריטב"א''', סובר כשיטת הרמב"ן, ש-בן חלוצה, אינו לוקה,<BR/> אך מדבריו אפשר להבין שנוקט עמדה יותר חריפה מהרמב"ן, שהרי כותב-"..וא"כ, אין בו דין הזמה מדא' כלל..",<BR/> הריטב"א כותב בפירוש, שדין הזמה דא', לא חל על דיני דרבנן, (לפי"ז, א"א להסביר אותו כמו שהסברנו את שיטת הרמב"ן בפירוש הקודם). | ||