הבדלים בין גרסאות בדף "מצות ספירת העומר והחייבים בה"

כתב '''בעל הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=362&hilite= (הלכות עצרת)] שאם שכח יום אחד ולא בירך, שוב אינו יכול לברך. ודבריו הובאו ב'''תוספות''' (מנחות סו א סוד"ה זכר) שכתבו גם טעם לזה משום דבעינן 'תמימות' וליכא. וכתבו על זה התוס' שהוא תימה גדולה ולא יתכן. גם ה'''רא"ש''' (פסחים י מא) הביא דברי בה"ג אלו וסיים שאינו נראה לר"י מפני שכל יום מצוה בפני עצמה היא.

<BR/>ובשם '''רב יהודאי גאון''' כתב בה"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20246&st=&pgnum=362 (הלכות מנחות שורה 73)] שאם לא ספר בלילה הראשון שוב אינו חוזר לספור משום 'תמימות', ובזה לא יועיל לו גם אם ספר ביום, אך בשאר הלילות אם שכח לספור בלילה יכול לספור ביום. גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף פסחים כח א) הביא דברי רב יהודאי גאון אלו וכתב שרב האי גאון חולק עליו וסובר שאם משום 'תמימות', הרי גם בשאר הימים כשלא ספר חסר מן המנין, ולכן כתב שבכל הימים אם [[זמן הספירה#לא ספר כל הלילה|לא ספר בלילה סופר ביום]].

<BR/>ב'''טור''' (אורח חיים תפט) הביא גם הוא דברי בה"ג ורס"ג, ובדעת רב האי גאון כתב שאף אם לא בירך לילה אחד יכול להמשיך ולברך בלילות הבאים וכדעת ר"י. ודייק ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב עוד בה"ג) שמזה שכתב שהוא סובר כדעת ר"י מבואר שאף אם לא מנה ביום כלל יכול להמשיך ולברך, לפי שכל יום מצוה בפני עצמה היא, וזה דלא כדמשמע בר"ן שצריך לספור ביום כדי שיוכל להמשיך ולברך.

 

וה'''תוספות''' בתחילת דבריהם כתבו שמשום תמימות עדיף למנות ביום סמוך לחשיכה, אף שאינו לילה. אך כתבו על זה שאינו נראה.

 

נמצא שישנם ג' שיטות בהגדרת 'תמימות', לבה"ג בעינן שיספור כל הימים ואם הפסיד יום אחד הפסיד הברכה. לרב יהודאי גאון תמימות הוא שלא יפסיד עכ"פ את הספירה שבלילה הראשון, ולתוס' שיספור מוקדם ככל האפשר.