111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תבואה שלא השרישה עד לעומר
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
=תבואה שלא השרישה עד לעומר= | =תבואה שלא השרישה עד לעומר= | ||
ב'''משנה''' (חלה א א) כתוב לגבי חמשת המינים הללו, שאם השרישו עד לעומר - הוא מתיר אותם, אבל אם הם לא השרישו - הרי שצריך לחכות עד לעומר הבא. | |||
כתב ב'''תרומת הדשן''' (קצא) שההשרשה, היינו ג' ימים קודם לעומר (כפי שמוכח ב'''גמרא''' (פסחים נה א)). וכתב עליו '''נקה"כ''' (ד"ה כדמוכח) שמהגמרא שם לא מוכח, כי זו רק דעת ר' יהודה, אבל ר' יוסי ור"ש חלקו עליו ואמרו שהקליטה היא שתי שבתות, וכך נפסק להלכה בהלכות ערלה (יו"ד רצד ד), אולם ב'''ערוה"ש''' (ח - ט) כתב שניתן לומר שגם במה שאמרו בגמרא שלוקח לקליטה של זרעים יותר מג' ימים, זה רק בדרך של ק"ו מאילנות לזרעים, ולא שממש סוברים שלוקח יותר מג' ימים, וכך מוכח גם ב'''ירושלמי''' (כלאים ב ב) שלזרעים צריך רק ג' ימים להשרשה. ועוד שבתוך ל' יום כבר הזרעים נעשים שחת (ורואים זאת בחוש).וב'''שו"ת מנחת יצחק''' (ו מג) פסק שבשעת הדחק במקום לח עם גשמים מרובים, ניתן לסמוך על הירושלמי הנ"ל שהזרעים נקלטים מהר יותר. | |||
ופסק ה'''שו"ע''' בסתמא שתבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן היא אסורה עד שיבא העומר הבא. | |||
===מתי אומרים מקצת היום ככולו=== | |||
כתב ה'''פת"ש''' (ד) בשם ה'''נוב"י''' שאם זרע בערב פסח, ויוצא שהיום השלישי הוא ט"ז ניסן, לא נגמרת הקליטה עד לסוף היום, ולכן נשארת התבואה באיסור חדש. אך ב'''ערוה"ש (ז) כתב שאם זרע בי"ג ניסן, והיום השלישי הוא ט"ז ניסן - אומרים 'מקצת היום ככולו', ומותר, אבל אם זרע בערב פסח - יש מחלוקת אם אומרים כלל זה פעמיים, וצ"ע למעשה. | |||
=דינים נוספים= | =דינים נוספים= | ||