75
עריכות
שורה 94: | שורה 94: | ||
וכך לכא', הבין גם ה-'''"ערוך לנר"''', בשיטת הריטב"א, וחולק עליו, וכותב שיש תוקף לדין דרבנן{ומוכיח מדיני מצוות סוכה, ש-להגדרות שחז"ל קובעים, מהי סוכה "ראויה לשבעה", יש תוקף דאורייתאי[ק"ק, כי לא דומה הגדרה של דין דא' רחב, להוספת חיוב שאינו מן התורה]}, ולכן, דין הזמה חל על "בן חלוצה", אף שהוא מדרבנן, ולוקים. וז"ל-"..דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה, או אם רצו להפסידו יחוסו..". | וכך לכא', הבין גם ה-'''"ערוך לנר"''', בשיטת הריטב"א, וחולק עליו, וכותב שיש תוקף לדין דרבנן{ומוכיח מדיני מצוות סוכה, ש-להגדרות שחז"ל קובעים, מהי סוכה "ראויה לשבעה", יש תוקף דאורייתאי[ק"ק, כי לא דומה הגדרה של דין דא' רחב, להוספת חיוב שאינו מן התורה]}, ולכן, דין הזמה חל על "בן חלוצה", אף שהוא מדרבנן, ולוקים. וז"ל-"..דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה, או אם רצו להפסידו יחוסו..". | ||
===אפשרות א בריטב"א=== | |||
-ישנם לכא' שתי אפשרויות להסביר בדעת '''הריטב"א'''-<BR/> | -ישנם לכא' שתי אפשרויות להסביר בדעת '''הריטב"א'''-<BR/> | ||
א. הריטב"א סובר, שלדיני דרבנן, אין בכלל גדר של "עדות", כיוון שמהתורה, אין פה כלום, וזה כמו סתם לספר לבית דין סיפור, בלי נפק"מ, ולכן על דיני דרבנן, לא חלים דיני עדות דא', ואין דין "כאש"ז", ולא עובר על "לא תענה" וכו..,<BR/> וכ"כ '''שיעורי ר' שמואל'''(אות ה', ד"ה "והיה")-"..והיה נראה לכא' מדברי הראשונים, דכיוון, דלא פסלו אותו בעדותם, אלא מדרבנן, לא קעברי מדא' כלל א-"לא תענה", ..אבל, אין בזה דין הגדת עדות מדא', ואי"ז בכלל "לא תענה"..".<BR/> | א. הריטב"א סובר, שלדיני דרבנן, אין בכלל גדר של "עדות", כיוון שמהתורה, אין פה כלום, וזה כמו סתם לספר לבית דין סיפור, בלי נפק"מ, ולכן על דיני דרבנן, לא חלים דיני עדות דא', ואין דין "כאש"ז", ולא עובר על "לא תענה" וכו..,<BR/> וכ"כ '''שיעורי ר' שמואל'''(אות ה', ד"ה "והיה")-"..והיה נראה לכא' מדברי הראשונים, דכיוון, דלא פסלו אותו בעדותם, אלא מדרבנן, לא קעברי מדא' כלל א-"לא תענה", ..אבל, אין בזה דין הגדת עדות מדא', ואי"ז בכלל "לא תענה"..".<BR/> | ||
שורה 100: | שורה 100: | ||
משמע מדבריו, שסובר, שאיפה שאין דין דא', אפ' שיש בפועל עדות, אין דין הזמה, כי זה לא גדר של עדות [לפי דבריו נאמר, שבמצב של עד אחד דא', אז אף שאין דין הזמה, כי זה לא "עדות", עדיין, עובר על "לא תענה"]. | משמע מדבריו, שסובר, שאיפה שאין דין דא', אפ' שיש בפועל עדות, אין דין הזמה, כי זה לא גדר של עדות [לפי דבריו נאמר, שבמצב של עד אחד דא', אז אף שאין דין הזמה, כי זה לא "עדות", עדיין, עובר על "לא תענה"]. | ||
===אפשרות ב בריטב"א=== | |||
ב. אפשר לומר, שהריטב"א סובר,שאמנם, בדיני דרבנן, אין גדר של עדות דא', אבל מ"מ יש להם תוקף של עדות דרבנן, וכיוון שכך, אז חלים גם כל הדינים שיש על עדות רגילה, מכח- דרבנן[כשחכמים החילו על ה"סיפור" הזה גדר של עדות הם גם החילו עליו את כל הדינים שמתלווים לעדות(עפ"י שניים,כאש"ז וכו..)], ז"א, שעל עדות דרבנן, יש דין הזמה, מדרבנן, ולכן, גם על בן חלוצה, יש דין הזמה מדרבנן, וצריך לדייק בלשון הריטב"א-"..אין בו דין הזמה מדא' כלל..", ולכן לא לוקים[כיוון שמלקות זה דין דא'], אבל דין הזמה מדרבנן, יש.<BR/> | ב. אפשר לומר, שהריטב"א סובר,שאמנם, בדיני דרבנן, אין גדר של עדות דא', אבל מ"מ יש להם תוקף של עדות דרבנן, וכיוון שכך, אז חלים גם כל הדינים שיש על עדות רגילה, מכח- דרבנן[כשחכמים החילו על ה"סיפור" הזה גדר של עדות הם גם החילו עליו את כל הדינים שמתלווים לעדות(עפ"י שניים,כאש"ז וכו..)], ז"א, שעל עדות דרבנן, יש דין הזמה, מדרבנן, ולכן, גם על בן חלוצה, יש דין הזמה מדרבנן, וצריך לדייק בלשון הריטב"א-"..אין בו דין הזמה מדא' כלל..", ולכן לא לוקים[כיוון שמלקות זה דין דא'], אבל דין הזמה מדרבנן, יש.<BR/> | ||
וכך מפורש ב'''"שיח יצחק"'''(ד"ה- "או ב"ח")-"..אמנם בריטב"א כתב.. דבזה לא שייך כלל הזמה, רק מדרבנן,.., ונלמוד מדבריו, דהיכא שמעידין העדים, דבר דמן התורה לא שייך, רק מדרבנן, אם הוזמו, לא נעשין זוממין, רק מדרבנן..".<BR/> | וכך מפורש ב'''"שיח יצחק"'''(ד"ה- "או ב"ח")-"..אמנם בריטב"א כתב.. דבזה לא שייך כלל הזמה, רק מדרבנן,.., ונלמוד מדבריו, דהיכא שמעידין העדים, דבר דמן התורה לא שייך, רק מדרבנן, אם הוזמו, לא נעשין זוממין, רק מדרבנן..".<BR/> |
עריכות