9,969
עריכות
שורה 20: | שורה 20: | ||
כתבו ה'''תוספות''' שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | כתבו ה'''תוספות''' שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. | ||
ב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברי התוס' והר"ן, אך ב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' (ו) שאפשר לצאת ידי חובה בספק חשיכה, אלא שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה, אשל אברהם ו) כתב שמי שסופר בין השמשות יספור שוב בלי ברכה אחר צאת הכוכבים. | |||
===המתפלל מבעוד יום=== | ===המתפלל מבעוד יום=== | ||
שורה 33: | שורה 34: | ||
====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום==== | ====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך ודין ספירה מבעוד יום==== | ||
ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך שלכוון בדעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר, ולפי"ז אם שכח בלילה לא יי"ח. וסיים הט"ז שעכ"פ צ"ל שמרן ורמ"א איירי בבין השמשות שאל"כ איך הציבור כולו ספר מבעוד יום מבלי להשלים בלילה. וכן העמיד ה'''גר"א''' (ד"ה המתפלל) את דברי השו"ע, ויוצא לפי דבריהם לכאורה שספירה שמבעוד אינה מועילה. | ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך שלכוון בדעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר, ולפי"ז אם שכח בלילה לא יי"ח. וסיים הט"ז שעכ"פ צ"ל שמרן ורמ"א איירי בבין השמשות שאל"כ איך הציבור כולו ספר מבעוד יום מבלי להשלים בלילה. וכן העמיד ה'''גר"א''' (ד"ה המתפלל) את דברי השו"ע, ויוצא לפי דבריהם לכאורה שספירה שמבעוד אינה מועילה. | ||
<BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יזכור ויספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ג) וכתב שמה שנהגו לספור מבעוד יום הוא מפני עמי הארץ שישכחו לספור בלילה. וב'''חק יעקב''' (יג) הוסיף שמצא כן ב'''פסקי תוספות''' (מנחות קעו) שכיון שהתפללו ערבית הוי לילה גם לענין עומר כמו לענין קריאת שמע. וכתב החק יעקב שכיון שספירה דרבנן נהגו לסמוך על זה מחשש שמא ישכחו לספור אחר כך. אלא שהרוצה לחוש לעצמו יספור שוב בברכה משחשיכה. מבואר מדבריהם שמי שספר מבעוד יום הועילה לו הספירה, וכן הוא ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=412 (ה)], וכן דעת הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] שדייק כן מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (רלה) וכנראה כוונתו לסוף דבריו שם, וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=189 (ד"ה מבעוד יום)] הביא דבריהם וכתב שעכ"פ יכול היחיד אחר כך לברך, כיון שמעיקר הדין אין זו ספירה. | <BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יזכור ויספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (ג) וכתב שמה שנהגו לספור מבעוד יום הוא מפני עמי הארץ שישכחו לספור בלילה. וב'''חק יעקב''' (יג) הוסיף שמצא כן ב'''פסקי תוספות''' (מנחות קעו) שכיון שהתפללו ערבית הוי לילה גם לענין עומר כמו לענין קריאת שמע. וכתב החק יעקב שכיון שספירה דרבנן נהגו לסמוך על זה מחשש שמא ישכחו לספור אחר כך. אלא שהרוצה לחוש לעצמו יספור שוב בברכה משחשיכה. ובאמת שכדבריו מבואר גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש אומרים) שלמ"ד שהספירה דרבנן מקלים לספור אף קודם חשיכה כל שהתפללו ערבית. עולה מדבריהם על כל פנים שמי שספר מבעוד יום הועילה לו הספירה, וכן הוא ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=412 (ה)], וכן דעת הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] שדייק כן מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (רלה) וכנראה כוונתו לסוף דבריו שם, וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=189 (ד"ה מבעוד יום)] הביא דבריהם וכתב שעכ"פ יכול היחיד אחר כך לברך, כיון שמעיקר הדין אין זו ספירה. | ||
ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). | ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). |