485
עריכות
(←שבועה) |
|||
שורה 108: | שורה 108: | ||
=== שואל שלא מדעת=== | === שואל שלא מדעת=== | ||
יש מצבים בהם מותר לאדם להשתמש שלא מדעת חברו בחפציו, משום שברור שבעל החפץ מרשה שישתמשו בחפציו. דוגמה לכך היא ההיתר להשתמש בחפצי מצווה, כטלית ותפילין, שלא מדעת בעליהם משום שוודאי ש"ניחא ליה לאיניש דתעביד מצווה בממוניה" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=%D7%A9%D7%9C+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95&pgnum=51&hilite= (שולחן ערוך אורח חיים יד ד)]. יש לברר אם במצב זה קיים דין "מתה מחמת מלאכה"? נחלקו בכך הראשונים:<BR/> | יש מצבים בהם מותר לאדם להשתמש שלא מדעת חברו בחפציו, משום שברור שבעל החפץ מרשה שישתמשו בחפציו. דוגמה לכך היא ההיתר להשתמש בחפצי מצווה, כטלית ותפילין, שלא מדעת בעליהם משום שוודאי ש"[[ניחא ליה לאיניש דתעביד מצווה בממוניה]]" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=%D7%A9%D7%9C+%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95&pgnum=51&hilite= (שולחן ערוך אורח חיים יד ד)]. יש לברר אם במצב זה קיים דין "מתה מחמת מלאכה"? נחלקו בכך הראשונים:<BR/> | ||
'''תוספות''' במסכת בבא קמא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=30 (י א ד"ה כגון)] דן האם אנשים שיושבים על ספסל שמונח לשימוש הציבור חייבים על שבירתו מחמת המלאכה? תוספות מביא שנחלקו בכך בעלי הראשונים: '''רשב"ם''' סובר שרק אדם שמן במיוחד חייב על שבירת הספסל משום שהספסל לא שאול לו, אך שאר בני אדם שהספסל שאול להם פטורים על שבירתו כי שואל פטור במתה מחמת מלאכה, אך '''רבי עזריאל''' חולק ואומר שגם שאר בני אדם חייבים. ה'''רא"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=260&hilite= (ב"ק א י)] נוקט כשיטת רשב"ם. | '''תוספות''' במסכת בבא קמא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=30 (י א ד"ה כגון)] דן האם אנשים שיושבים על ספסל שמונח לשימוש הציבור חייבים על שבירתו מחמת המלאכה? תוספות מביא שנחלקו בכך בעלי הראשונים: '''רשב"ם''' סובר שרק אדם שמן במיוחד חייב על שבירת הספסל משום שהספסל לא שאול לו, אך שאר בני אדם שהספסל שאול להם פטורים על שבירתו כי שואל פטור במתה מחמת מלאכה, אך '''רבי עזריאל''' חולק ואומר שגם שאר בני אדם חייבים. ה'''רא"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=260&hilite= (ב"ק א י)] נוקט כשיטת רשב"ם. | ||
עריכות