הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 13 בתים ,  19:22, 8 במאי 2016
שורה 50: שורה 50:
==הגדרת "מחמת מלאכה"==
==הגדרת "מחמת מלאכה"==
יש לברר איזה נזק נחשב "'''מחמת מלאכה'''"? - האם גדר זה כולל כל נזק שאירע בשעת המלאכה שאם המלאכה לא הייתה נעשית הנזק היה נמנע, או שמא רק נזק שקורה באופן ישיר מהמלאכה עצמה נחשב "מחמת מלאכה"? <br/>
יש לברר איזה נזק נחשב "'''מחמת מלאכה'''"? - האם גדר זה כולל כל נזק שאירע בשעת המלאכה שאם המלאכה לא הייתה נעשית הנזק היה נמנע, או שמא רק נזק שקורה באופן ישיר מהמלאכה עצמה נחשב "מחמת מלאכה"? <br/>
פשוט שהגדרת "מחמת מלאכה", תהיה תלויה במחלוקת הראשונים שראינו בטעם הפטור. לשיטת הרמב"ן, בהגדרה "מחמת מלאכה" נכללים רק נזקים שאירעו מחמת '''פשיעת המשאיל''' שהמשאיל היה יכול למונעם אם היה מביא בהמה טובה הראויה למלאכה, אך על נזקים שלא אירעו מחמת פשיעת המשאיל, השואל חייב אף שהם אירעו מחמת המלאכה. לעומת זאת לשיטת הרשב"א, כיון שהפטור נובע ממחילת המשאיל אפשר להרחיב יותר את ההגדרה ולהכליל בה גם נזקים שקורים מחמת המלאכה והמשאיל לא יכול היה למונעם, משום שסוף סוף שייכת בהם סברת המחילה.
פשוט שהגדרת "מחמת מלאכה", תהיה תלויה במחלוקת הראשונים בטעם הפטור. לשיטת הרמב"ן, בהגדרה "מחמת מלאכה" נכללים רק נזקים שאירעו מחמת '''פשיעת המשאיל''' שהמשאיל היה יכול למונעם אם היה מביא בהמה טובה הראויה למלאכה, אך על נזקים שלא אירעו מחמת פשיעת המשאיל, השואל חייב אף שהם אירעו מחמת המלאכה. לעומת זאת לשיטת הרשב"א, כיון שהפטור נובע ממחילת המשאיל אפשר להרחיב יותר את ההגדרה ולהכליל בה גם נזקים שקורים מחמת המלאכה והמשאיל לא יכול היה למונעם, משום שסוף סוף שייכת בהם סברת המחילה.


הפוסקים תלו מספר שאלות במחלוקת הרמב"ן והרשב"א, ונביא שלושה מהן:
הפוסקים תלו מספר שאלות במחלוקת הרמב"ן והרשב"א, ונביא שלושה מהן:
485

עריכות

תפריט ניווט