49
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקורות נוספים לשיטה זו
| שורה 56: | שורה 56: | ||
====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ||
בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר | בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר) אשר הוסיפו על דבריו הסבר כאמור, וכן את '''רש"י''' שאף שלא מצאנו שיתייחס במפורש ליישוב הסתירות בין הסוגיות, מתוך דבריו (קדושין טז ב ד"ה גופו, בבא קמא קיג ב ד"ה גופו קנוי) ניכר שלמד שיש הבדל בין קנין קבוע לעולם לבין קנין שאינו אלא לזמן לגבי אכילת תרומה, והוא כדברי הריטב"א והרשב"א המבוססים על סברת הרמב"ן. | ||
כן מצאנו (גיטין לח א ד"ה לגופו) שיתייחס בפירושו ל'''גופו קנוי''' שהוא נוגע לגבי גט שחרור, ולא לגבי דינים אחרים. | כן מצאנו (גיטין לח א ד"ה לגופו) שיתייחס בפירושו ל'''גופו קנוי''' שהוא נוגע לגבי גט שחרור, ולא לגבי דינים אחרים. | ||
יצויין, שרש"י מדגיש כמה פעמים (ויקרא כב י, יבמות ע א ד"ה קנוי, קדושין ד א ד"ה זה, זבחים פב ב ד"ה אינו אוכל) שעבד עברי אין גופו קנוי לגבי אכילת תרומה, ולפי הבנה זו ברש"י כונתו שאין בו כל ג' המדריגות בקנין הגוף כעבד כנעני אלא ב' מהם בלבד. | יצויין, שרש"י מדגיש כמה פעמים (ויקרא כב י, יבמות ע א ד"ה קנוי, קדושין ד א ד"ה זה, זבחים פב ב ד"ה אינו אוכל) שעבד עברי אין גופו קנוי לגבי אכילת תרומה, ולפי הבנה זו ברש"י כונתו שאין בו כל ג' המדריגות בקנין הגוף כעבד כנעני אלא ב' מהם בלבד. | ||
כן יש להראות מקום לחידושי '''רבינו קרשקש''' המיוחס להריטב"א (גיטין לח א). | |||
יוער עוד, כי אף שמדברי התוספות ביבמות עולה מהלך אחר בביאור דברי רבא, ההכרח להדגיש ששיטת ה'''תוספות''' בקדושין (יט א ד"ה המקדש) נוטה בבירור לכיוון מהלך הרמב"ן, {{ראה עוד|עבד עברי גופו קנוי|שיטת התוס' בקדושין יט א}}. | |||
===שיטת התוספות=== | ===שיטת התוספות=== | ||
====תמצית שיטתם==== | ====תמצית שיטתם==== | ||