66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו מממון לממון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האם נחלקו על דין זה?
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==האם נחלקו על דין זה?== | ==האם נחלקו על דין זה?== | ||
כאמור, מצינו שהראשונים הוכיחו מהמשנה בריש בבא מציעא שלא אומרים מיגו להוציא. אם כן, לכאורה הם חולקים על הדין, שכן, לפי הרמב"ן אין משם ראיה לאור | כאמור, מצינו שהראשונים הוכיחו מהמשנה בריש בבא מציעא שלא אומרים מיגו להוציא. אם כן, לכאורה הם חולקים על הדין, שכן, לפי הרמב"ן אין משם ראיה לאור העובדה שאין שם כלל מיגו משום שהוא מממון לממון. בנוסף, שיטת '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14279&st=&pgnum=205 (טוען ונטען יד ט)] בסוגיית רבה בר שרשום, שלא כראשונים לעיל, שהסוגיה עוסקת קודם שאכל את פירות הקרקע כהחזר לחוב הנוסף. אם כן, לכאורה הסוגיה עוסקת במפורש שיש מיגו למרות שהמיגו הינו מממון לממון.<br> | ||
אך, נראה לומר שהראשונים לא נחלקו על סברה זו. לגבי הדיון בבבא מציעא (ב א) - כל מה שנחלקו הראשונים זה האם להגדיר את הממון כמו שחידש הרמב"ן שזה כאילו מונח בבית המחזיק השני ומוגדר כממון אחר וממילא נחשב מיגו מממון לממון שאין את כוח מיגו. החולקים על הרמב"ן סבורים שכיון שיש כאן ויכוח על טלית אחת גם מה שהלה מחזיק נחשב כחלק מהסיפור ואינו ממון אחר, ואולי תוכן המחלוקת שם הינה בהגדרות הממוניות של טענה והחזקה. ממילא, אי אפשר להגדיר זאת כבעיה המהותית של מיגו מממון לממון, ונותר רק לדחות מצד בעיה שולית של מיגו דהעזה.<br> | אך, נראה לומר שהראשונים לא נחלקו על סברה זו. לגבי הדיון בבבא מציעא (ב א) - כל מה שנחלקו הראשונים זה האם להגדיר את הממון כמו שחידש הרמב"ן שזה כאילו מונח בבית המחזיק השני ומוגדר כממון אחר וממילא נחשב מיגו מממון לממון שאין את כוח מיגו. החולקים על הרמב"ן סבורים שכיון שיש כאן ויכוח על טלית אחת גם מה שהלה מחזיק נחשב כחלק מהסיפור ואינו ממון אחר, ואולי תוכן המחלוקת שם הינה בהגדרות הממוניות של טענה והחזקה. ממילא, אי אפשר להגדיר זאת כבעיה המהותית של מיגו מממון לממון, ונותר רק לדחות מצד בעיה שולית של מיגו דהעזה.<br> | ||
לגבי שיטת הרמב"ם, תירץ '''נתיבות המשפט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8640&st=&pgnum=232 (קנ ד ג)] שגם הרמב"ם מודה שמיגו מממון לממון לא אמרינן. אלא, שכיון שקיי"ל שעבודא דאורייתא, והסוגיה עוסקת בהלואה שהלוה רבה בר שרשום לאבי היתומים, נמצא שגם הקרקע הספציפית הזו משועבדת לחוב הנ"ל, ולכן כיון שגם טענת חוב אביהם עוסק בקרקע הזו ממילא הטענה הפוטנציאלית של קניית הקרקע עוסקת גם כן בחוב הממוני שנמצא בתוך הקרקע ולכן אין זה "מממון לממון".<br> | לגבי שיטת הרמב"ם, תירץ '''נתיבות המשפט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8640&st=&pgnum=232 (קנ ד ג)] שגם הרמב"ם מודה שמיגו מממון לממון לא אמרינן. אלא, שכיון שקיי"ל שעבודא דאורייתא, והסוגיה עוסקת בהלואה שהלוה רבה בר שרשום לאבי היתומים, נמצא שגם הקרקע הספציפית הזו משועבדת לחוב הנ"ל, ולכן כיון שגם טענת חוב אביהם עוסק בקרקע הזו ממילא הטענה הפוטנציאלית של קניית הקרקע עוסקת גם כן בחוב הממוני שנמצא בתוך הקרקע ולכן אין זה "מממון לממון".<br> | ||