9,838
עריכות
(דף חדש: {{סוגיה בבניה}} {{מקורות|שבת יז א-ד|שבת קכב ב-קכד ב|שבת יז א|שבת כה|אורח חיים שח}} אילו כלים מותר לטלטלן בשב...) |
|||
שורה 65: | שורה 65: | ||
כתב הרמב"ן שמה שהתירו לטלטל מדוכה אגב שום אפילו מחמה לצל, זהו דווקא כשהמדוכה משמשת לשום, אבל להניח עליה ככר ולטלטלה מחמה לצל אסור לעולם. ובטעם ההיתר כתב שכיון שמלאכתו לאיסור אין פה הקצאה אלא שאסור מחמת מלאכתו, אך כל זמן שהוא משמש להיתר, כגון לשום, מותר אף מחמה לצל, וכעי"ז כתב גם הרשב"א וכתב שדומה הדבר לטילטול קדרה עם תבשיל וכ"ה בחידושי הר"ן (וע"ש הע' 48). אבל בעה"מ כתב שטעם ההיתר הוא מפני ההערמה שבדבר, כמו שמצאנו שרב התיר לטלטל שותא, אף שכוונתו היתה מחמה לצל, מ"מ הערים לטלטלה לצורך גופה שישב עליה רב כהנא, וכן הוא במדוכה עם שום, שמטלטל לצורך השום אף מחמה לצל להציל המדוכה. | כתב הרמב"ן שמה שהתירו לטלטל מדוכה אגב שום אפילו מחמה לצל, זהו דווקא כשהמדוכה משמשת לשום, אבל להניח עליה ככר ולטלטלה מחמה לצל אסור לעולם. ובטעם ההיתר כתב שכיון שמלאכתו לאיסור אין פה הקצאה אלא שאסור מחמת מלאכתו, אך כל זמן שהוא משמש להיתר, כגון לשום, מותר אף מחמה לצל, וכעי"ז כתב גם הרשב"א וכתב שדומה הדבר לטילטול קדרה עם תבשיל וכ"ה בחידושי הר"ן (וע"ש הע' 48). אבל בעה"מ כתב שטעם ההיתר הוא מפני ההערמה שבדבר, כמו שמצאנו שרב התיר לטלטל שותא, אף שכוונתו היתה מחמה לצל, מ"מ הערים לטלטלה לצורך גופה שישב עליה רב כהנא, וכן הוא במדוכה עם שום, שמטלטל לצורך השום אף מחמה לצל להציל המדוכה. | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] |