9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ה'''משנה''' (שבת יז ב) מביאה שמותר ליטול כלים מסויימים לצורך מלאכות המותרות בשבת, כגון קורנס כדי לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבלה ועוד. | ה'''משנה''' (שבת יז ב) מביאה שמותר ליטול כלים מסויימים לצורך מלאכות המותרות בשבת, כגון קורנס כדי לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבלה ועוד. | ||
ה'''גמרא''' (שבת קכב ב) מביאה מחלוקת באמוראים, איזה סוג של קורנס מותר ליטול לצורך האגוזים, וממילא ניתן ללמוד מזה לשאר הכלים, איזה סוג של כלים מותר ליטול בשבת. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=122b&format=pdf (שבת קכב ב)] מביאה מחלוקת באמוראים, איזה סוג של קורנס מותר ליטול לצורך האגוזים, וממילא ניתן ללמוד מזה לשאר הכלים, איזה סוג של כלים מותר ליטול בשבת. | ||
<BR/>לדעת '''רב יהודה''' דווקא קורנס המיוחד לפציעת אגוזים הוא שהותר, אך קורנס של נפחים אסור אפילו שהוא משתמש בו למלאכת היתר, ומבאר '''רש"י''' (ד"ה קורנס) שבשל אגוזים מותר מפני שעיקרו למלאכת היתר, מה שאין כן בשל נפחים שעיקרו למלאכת איסור. מבואר מזה שרב יהודה סובר, או על כל פנים כך מסביר הוא את המשנה, שכלי שמלאכתו לאיסור אסור ליטלו ואפילו לצורך גופו, כלומר שצריך להשתמש בגוף הכלי למלאכת היתר, וכתב '''רש"י''' (ד"ה לצורך גופו) שכל שכן שלצורך מקומו, כלומר שנצרך לפנות את מקומו של הכלי לאיזה צורך, שאסור ליטלו כיון שהוא כלי שעיקרו למלאכת איסור. | <BR/>לדעת '''רב יהודה''' דווקא קורנס המיוחד לפציעת אגוזים הוא שהותר, אך קורנס של נפחים אסור אפילו שהוא משתמש בו למלאכת היתר, ומבאר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=122b&format=pdf (ד"ה קורנס)] שבשל אגוזים מותר מפני שעיקרו למלאכת היתר, מה שאין כן בשל נפחים שעיקרו למלאכת איסור. מבואר מזה שרב יהודה סובר, או על כל פנים כך מסביר הוא את המשנה, שכלי שמלאכתו לאיסור אסור ליטלו ואפילו לצורך גופו, כלומר שצריך להשתמש בגוף הכלי למלאכת היתר, וכתב '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=122b&format=pdf (ד"ה לצורך גופו)] שכל שכן שלצורך מקומו, כלומר שנצרך לפנות את מקומו של הכלי לאיזה צורך, שאסור ליטלו כיון שהוא כלי שעיקרו למלאכת איסור. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת '''רבה''' (בר נחמני) שאף כלי שמלאכתו לאיסור מותר ליטלו כדי לעשות איתו מלאכת היתר, ולכן בנידון דמתניתין מותר אף ליטול קורנס של נפחים, שעיקרו למלאכת איסור, על מנת לפצוע בו אגוזים. | <BR/>לעומת זאת דעת '''רבה''' (בר נחמני) שאף כלי שמלאכתו לאיסור מותר ליטלו כדי לעשות איתו מלאכת היתר, ולכן בנידון דמתניתין מותר אף ליטול קורנס של נפחים, שעיקרו למלאכת איסור, על מנת לפצוע בו אגוזים. | ||
על דברי רבה מקשה אביי מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47526&st=&pgnum=97 (שבת יד טז)] שם כתוב שאסור לטלטל מדוכה אלא אם כן יש בה שום, ומבואר מזה שגם כלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו. מתרץ על זה רבה שברייתא זו היא אליבא דר' נחמיה [[#בירור דעת ר' נחמיה|להלן]] שאוסר ליטול כל כלי, אלא אם כן לצורך תשמישו, כלומר תשמיש המיוחד לו, וכיון שזהו כלי שמלאכתו לאיסור אין לטלטלו כלל. כן הוא תירוץ הגמרא על פי '''רש"י''', אמנם '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א ד"ה נוטל אדם)] פירש שבמדוכה אין תשמיש של היתר מצוי והוי כסיכי זיארי ומזורי שהם אסורים מחמת חסרון כיס. ודבריו הם לשיטתו שגם כלי שמלאכתו לאיסור לרבה אליבא דר' נחמיה מותר לטלטל, ותתבאר מחלוקת ראשונים זו [[#בירור דעת ר' נחמיה|להלן]]. | |||
<BR/>עוד מקשה אביי מהמשנה במסכת '''ביצה''' (חסר מקור) שאוסרת לטלטל ביום טוב את העלי אחר שקצבו עליו בשר, ועל זה מתרץ רבה שהטעם בזה הוא שבהיות שהוא מקפיד עליו לבל יתלכלך או יתעקם, הרי הוא מייחד לו מקום מיוחד ולכן אין לטלטלו בשום אופן, מפני שהוא מקצה בעצמו את הכלי בידיים. | <BR/>עוד מקשה אביי מהמשנה במסכת '''ביצה''' (חסר מקור) שאוסרת לטלטל ביום טוב את העלי אחר שקצבו עליו בשר, ועל זה מתרץ רבה שהטעם בזה הוא שבהיות שהוא מקפיד עליו לבל יתלכלך או יתעקם, הרי הוא מייחד לו מקום מיוחד ולכן אין לטלטלו בשום אופן, מפני שהוא מקצה בעצמו את הכלי בידיים. | ||