הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"

===בירור דעת ר' נחמיה===

====שיטת רש"י וסייעתו====

על דברי רש"י אלו הקשו הראשונים מספר קושיות:

* הקשה '''רבנו תם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שם מבואר שלר' נחמיה אסור לחתוך חותלות (כלי שנותנים בו תמרים ע"מ שיבשילו) בסכין, וכן ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (לה א)] שלר' נחמיה אסור ליטול סכין על מנת לחתוך מנעול הקשור בחבל, ואינו מובן שהרי סכין נועד לחיתוך. אמנם ב'''ספר הישר''' כתב רבנו תם  [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=21&hilite= (תשובות ב)] לבאר ברש"י שמלאכה זו של חיתוך החותלות והחבל אינה נחשבת צורך גופו של הסכין. ובאמת שכן מבואר להדיא ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה אלא לצורך)] שעיקר שימושו של סכין הוא לאוכלין, ולכן לר' נחמיה אסור לטלטלו שלא לצורך זה.

====שיטת רבנו תם ובעל המאור====

אמנם ר"ת עצמו פירש כבעה"מ שר' נחמיה לא מחלק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, ודייק כן מדברי רבה ורבא שבאו לבאר את המשנה והוצרכו לומר דין גם בכלי שמלאכתו לאיסור, ואינו מובן, שהרי המשנה חילקה רק בלצורך גופו ושלא לצורך גופו, ואילו כלי שמלא"ס מאן דכר שמיה. אלא ע"כ משום ר' נחמיה נקט לה, שאמר שאפילו מלאכתו להיתר לא הותר אלא לצורך, ומשמע הא כלי שמלאכתו לאיסור מודה שמותר לצורך גופו ומקומו.