9,838
עריכות
שורה 52: | שורה 52: | ||
===בירור דעת ר' נחמיה=== | ===בירור דעת ר' נחמיה=== | ||
====שיטת רש"י וסייעתו==== | ====שיטת רש"י וסייעתו==== | ||
אמנם ברש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל)] מבואר להדיא שבין לרבה ובין לרבא אליבא דר' נחמיה דווקא מלאכתו להיתר שרי, אבל מלאכתו לאיסור אסור בכל גווני. ומה שהביא את רש"י לפרש כן היא ה'''ברייתא''' לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] המובאת ב'''תוספתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47526&st=&pgnum=98 (טו א)] שם אומר ר' נחמיה שאפילו טלית ותרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן המיוחד להן, וא"כ כלים שמלאכתן לאיסור אינם ניטלים כלל, שהרי תשמישן המיוחד להם הוא מלאכת איסור. נמצא שלשיטת רש"י 'צורך גופו' אליבא דר' נחמיה לא דמי ל'צורך גופו' אליבא דרבנן, שלר' נחמיה דווקא לצורך תשמישן המיוחד חשיב צורך גופו. אמנם לרבא מותר אף לצורך מקומו כיון שהוא מחשיבו כצורך גופו. | אמנם ברש"י [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל)] מבואר להדיא שבין לרבה ובין לרבא אליבא דר' נחמיה דווקא מלאכתו להיתר שרי, אבל מלאכתו לאיסור אסור בכל גווני. ומה שהביא את רש"י לפרש כן, היא ה'''ברייתא''' לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] המובאת ב'''תוספתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47526&st=&pgnum=98 (טו א)] שם אומר ר' נחמיה שאפילו טלית ותרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן המיוחד להן, וא"כ כלים שמלאכתן לאיסור אינם ניטלים כלל, שהרי תשמישן המיוחד להם הוא מלאכת איסור. נמצא שלשיטת רש"י 'צורך גופו' אליבא דר' נחמיה לא דמי ל'צורך גופו' אליבא דרבנן, שלר' נחמיה דווקא לצורך תשמישן המיוחד חשיב צורך גופו. אמנם לרבא מותר אף לצורך מקומו כיון שהוא מחשיבו כצורך גופו. | ||
<BR/>דברי רש"י מסתייעין מן ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א)] שאומרת שלר' נחמיה אסור לטלטל שופר וחצוצרות אף כדי לגמע בהן לתינוק. | |||
על דברי רש"י אלו הקשו הראשונים מספר קושיות: | על דברי רש"י אלו הקשו הראשונים מספר קושיות: | ||
* הקשה '''רבנו תם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שם מבואר שלר' נחמיה אסור לחתוך חותלות (כלי שנותנים בו תמרים ע"מ שיבשילו) בסכין, וכן ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (לה א)] שלר' נחמיה אסור ליטול סכין על מנת לחתוך מנעול הקשור בחבל, ואינו מובן שהרי סכין נועד לחיתוך. אמנם ב'''ספר הישר''' כתב רבנו תם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=21&hilite= (תשובות ב)] לבאר ברש"י שמלאכה זו של חיתוך החותלות והחבל אינה נחשבת צורך גופו של הסכין. ובאמת שכן מבואר להדיא ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה אלא לצורך)] שעיקר שימושו של סכין הוא לאוכלין, ולכן לר' נחמיה אסור לטלטלו שלא לצורך זה. | * הקשה '''רבנו תם''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שם מבואר שלר' נחמיה אסור לחתוך חותלות (כלי שנותנים בו תמרים ע"מ שיבשילו) בסכין, וכן ב'''עירובין''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (לה א)] שלר' נחמיה אסור ליטול סכין על מנת לחתוך מנעול הקשור בחבל, ואינו מובן שהרי סכין נועד לחיתוך. אמנם ב'''ספר הישר''' כתב רבנו תם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=21&hilite= (תשובות ב)] לבאר ברש"י שמלאכה זו של חיתוך החותלות והחבל אינה נחשבת צורך גופו של הסכין. ובאמת שכן מבואר להדיא ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה אלא לצורך)] שעיקר שימושו של סכין הוא לאוכלין, ולכן לר' נחמיה אסור לטלטלו שלא לצורך זה. | ||
*עוד הביאו '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] שהקשה '''הר"ר שמעון הזקן''' איך מתיר רבא לצורך מקומו אפילו לר' נחמיה, והרי אין כאן צורך תשמישן. אמנם על זה תירץ '''רבנו תם''' בתוס' שם ובספר הישר שם, שגם צורך מקומו חשיב צורך תשמישו המיוחד לו, וכן | *עוד הביאו '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] שהקשה '''הר"ר שמעון הזקן''' איך מתיר רבא לצורך מקומו אפילו לר' נחמיה, והרי אין כאן צורך תשמישן. אמנם על זה תירץ '''רבנו תם''' בתוס' שם ובספר הישר שם, שגם צורך מקומו חשיב צורך תשמישו המיוחד לו, וכן הוא ב'''חידושי הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)], וכן מתבאר כבר ברש"י עצמו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל רבא)]. | ||
*עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שמתירה לשבור חבית על מנת ליטול את הדבלה, ולר' נחמיה אליבא דרש"י אינו מובן, שהרי הסייף הוא כלי שמלאכתו לאיסור. וכתב רבנו תם שצ"ל לשיטתו שההיתר לשבור הוא דווקא במקצוע של דבלה שמותר לו ליטלה לצורך חיתוך הדרוסות, ואף שרש"י עצמו פירש שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה | *עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שמתירה לשבור חבית על מנת ליטול את הדבלה, ולר' נחמיה אליבא דרש"י אינו מובן, שהרי הסייף הוא כלי שמלאכתו לאיסור. וכתב רבנו תם שצ"ל לשיטתו שההיתר לשבור הוא דווקא במקצוע של דבלה שמותר לו ליטלה לצורך חיתוך הדרוסות, ואף שרש"י עצמו פירש שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה לא שנו)] שחותכה בסייף, כתב ר"ת שאגב חורפיה לא עיין בה. וכן כתב בשמו ה'''רשב"א''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)]. אמנם נראה שרש"י הוכרח לפרש כן, שהרי הגמרא עצמה כבר הזכירה סייף (ואף שהזכירה כן בברייתא שהעמידוה אליבא דרבנן דוחק הוא לחלק). ובאמת שברש"י משמע [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה אלא דרוסות)] שהסייף הוא כלי שמיוחד חחיתוך גרוגרות, וזהו תשמישו המיוחד לו, ואגב כן הותר לו לשבור בו את החבית אפילו לר' נחמיה. | ||
*עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם, ממחלוקת אביי ורבא בפירוש המשנה, שפירשו את דברי המשנה 'לצורך ושלא לצורך' שהוא בכלי שמלאכתו להיתר (כל אחד לפי פירושו), אבל למה הזכירו כלי שמלאכתו לאיסור שלא הוזכר במשנה כלל. ומכח קושיה זו, מבאר רבנו תם בדרך אחרת כדלהלן. | |||
====שיטת רבנו תם ובעל המאור==== | ====שיטת רבנו תם ובעל המאור==== | ||
דעת '''רבנו תם''' (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה, ספר הישר תשובות ב) ו'''בעל המאור''', ומש"כ בברייתא שאינם ניטלים אלא לתשמישן הוא לאפוקי מחמה לצל או לצורך מקומן, וכמו כן למיעוטי תשמישין רחוקים שאינם מצויים כגון שופר לגמע בו מים וכד' (וצ"ע אם רבנן מודו ליה בזה. ובעה"מ כתב שהוא כמחמה לצל, ולפי"ז לאביי אסור ולרבא עכ"פ במלאכתו לאיסור אסור כיון שהוא תשמיש רחוק). | |||
אמנם ר"ת עצמו פירש כבעה"מ שר' נחמיה לא מחלק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, ודייק כן מדברי רבה ורבא שבאו לבאר את המשנה והוצרכו לומר דין גם בכלי שמלאכתו לאיסור, ואינו מובן, שהרי המשנה חילקה רק בלצורך גופו ושלא לצורך גופו, ואילו כלי שמלא"ס מאן דכר שמיה. אלא ע"כ משום ר' נחמיה נקט לה, שאמר שאפילו מלאכתו להיתר לא הותר אלא לצורך, ומשמע הא כלי שמלאכתו לאיסור מודה שמותר לצורך גופו ומקומו. | אמנם ר"ת עצמו פירש כבעה"מ שר' נחמיה לא מחלק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, ודייק כן מדברי רבה ורבא שבאו לבאר את המשנה והוצרכו לומר דין גם בכלי שמלאכתו לאיסור, ואינו מובן, שהרי המשנה חילקה רק בלצורך גופו ושלא לצורך גופו, ואילו כלי שמלא"ס מאן דכר שמיה. אלא ע"כ משום ר' נחמיה נקט לה, שאמר שאפילו מלאכתו להיתר לא הותר אלא לצורך, ומשמע הא כלי שמלאכתו לאיסור מודה שמותר לצורך גופו ומקומו. |