9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 59: | שורה 59: | ||
*עוד הביאו '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] שהקשה '''הר"ר שמעון הזקן''' איך מתיר רבא לצורך מקומו אפילו לר' נחמיה, והרי אין כאן צורך תשמישן. אמנם על זה תירץ '''רבנו תם''' בתוס' שם ובספר הישר שם, שגם צורך מקומו חשיב צורך תשמישו המיוחד לו, וכן הוא ב'''חידושי הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)], וכן מתבאר כבר ברש"י עצמו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל רבא)]. | *עוד הביאו '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (לו א תוד"ה הא ר' נחמיה)] שהקשה '''הר"ר שמעון הזקן''' איך מתיר רבא לצורך מקומו אפילו לר' נחמיה, והרי אין כאן צורך תשמישן. אמנם על זה תירץ '''רבנו תם''' בתוס' שם ובספר הישר שם, שגם צורך מקומו חשיב צורך תשמישו המיוחד לו, וכן הוא ב'''חידושי הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)], וכן מתבאר כבר ברש"י עצמו [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל רבא)]. | ||
*עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שמתירה לשבור חבית על מנת ליטול את הדבלה, ולר' נחמיה אליבא דרש"י אינו מובן, שהרי הסייף הוא כלי שמלאכתו לאיסור. וכתב רבנו תם שצ"ל לשיטתו שההיתר לשבור הוא דווקא במקצוע של דבלה שמותר לו ליטלה לצורך חיתוך הדרוסות, ואף שרש"י עצמו פירש שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה לא שנו)] שחותכה בסייף, כתב ר"ת שאגב חורפיה לא עיין בה. וכן כתב בשמו ה'''רשב"א''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)]. אמנם נראה שרש"י הוכרח לפרש כן, שהרי הגמרא עצמה כבר הזכירה סייף (ואף שהזכירה כן בברייתא שהעמידוה אליבא דרבנן דוחק הוא לחלק). ובאמת שברש"י משמע [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה אלא דרוסות)] שהסייף הוא כלי שמיוחד חחיתוך גרוגרות, וזהו תשמישו המיוחד לו, ואגב כן הותר לו לשבור בו את החבית אפילו לר' נחמיה. | *עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם מהגמרא לקמן [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א)] שמתירה לשבור חבית על מנת ליטול את הדבלה, ולר' נחמיה אליבא דרש"י אינו מובן, שהרי הסייף הוא כלי שמלאכתו לאיסור. וכתב רבנו תם שצ"ל לשיטתו שההיתר לשבור הוא דווקא במקצוע של דבלה שמותר לו ליטלה לצורך חיתוך הדרוסות, ואף שרש"י עצמו פירש שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה לא שנו)] שחותכה בסייף, כתב ר"ת שאגב חורפיה לא עיין בה. וכן כתב בשמו ה'''רשב"א''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)]. אמנם נראה שרש"י הוכרח לפרש כן, שהרי הגמרא עצמה כבר הזכירה סייף (ואף שהזכירה כן בברייתא שהעמידוה אליבא דרבנן דוחק הוא לחלק). ובאמת שברש"י משמע [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (ד"ה אלא דרוסות)] שהסייף הוא כלי שמיוחד חחיתוך גרוגרות, וזהו תשמישו המיוחד לו, ואגב כן הותר לו לשבור בו את החבית אפילו לר' נחמיה. | ||
*עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם, ממחלוקת אביי ורבא בפירוש המשנה, שפירשו את דברי המשנה 'לצורך ושלא לצורך' שהוא בכלי שמלאכתו להיתר (כל אחד לפי פירושו), אבל למה הזכירו כלי שמלאכתו לאיסור שלא הוזכר במשנה כלל. ומכח | *עוד הקשה רבנו תם ב'''ספר הישר''' שם, ממחלוקת אביי ורבא בפירוש המשנה, שפירשו את דברי המשנה 'לצורך ושלא לצורך' שהוא בכלי שמלאכתו להיתר (כל אחד לפי פירושו), אבל למה הזכירו כלי שמלאכתו לאיסור שלא הוזכר במשנה כלל. גם דוחק הוא ש'לצורך גופו' דרבנן אינו מתפרש כ'צורך גופו' דר' נחמיה ומכח קושיות אלו, מפרש רבנו תם בדרך אחרת [[#שיטת רבנו תם ובעל המאור|כדלהלן]]. | ||
כתבו ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ומיהו) וה'''רשב"א''' (קכד א ד"ה ונמצא לפי דברי רש"י) שלשיטת רש"י יצא שבכלי שמלאכתו לאיסור אסור ליטלו לצורך גופו כלל, אך לצורך מקומו יהיה מותר אליבא דרבא. ואף שבד"כ צורך מקומו חמור יותר מלצורך גופו, מ"מ לר' נחמיה כיון שאין משנין כלי מתשמישו, מצינו צורך מקומו קל יותר מצורך גופו. וברשב"א שם הוסיף שכבר מצאנו כיוצא בו לגבי [[כר שהניח עליו מעות]] שלצורך גופו אסור ולצורך מקומו מותר. | |||
<BR/>אמנם ברש"י מבואר להדיא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=124&format=pdf (קכד א ד"ה א"ל רבא)] שכלי שמלאכתו לאיסור אסור אף לצורך מקומו ואפילו לרבא, וכן למד בדעתו רבנו תם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=36&format=pdf (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה,] [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1300&st=&pgnum=21&hilite= ספר הישר תשובות ב)]. | |||
ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=93 (קכד א ד"ה ואתא)] אחרי שהביא באריכות את השיטות השונות, כתב שדברי רש"י נראין לו עיקר. | |||
====שיטת רבנו תם ובעל המאור==== | ====שיטת רבנו תם ובעל המאור==== | ||
דעת '''רבנו תם''' (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה, ספר הישר תשובות ב) | דעת '''רבנו תם''' (שבת לו א ד"ה הא ר' נחמיה, ספר הישר תשובות ב) כפי פשט דברי רבא ורב בסוגיין, שלר' נחמיה אין חילוק בין כלי שמלאכתו לאיסור לכלי שמלאכתו להיתר, אלא לרבה תרווייהו מותרים לצורך גופן בלבד, ואילו לרבא תרווייהו מותרים לצורך גופן ומקומן אך לא מחמה לצל, וכן כתב גם '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)]. ואת הברייתא (קמו א) שאומר ר' נחמיה שאינם ניטלים אלא לצורך תשמישן מפרשים הם שהכוונה לתשמיש שרגיל בהן בחול, ולאפוקי מחמה לצל לרבא או לצורך מקומן לרבה, וכמו כן למיעוטי תשמישין רחוקים שאינם מצויים כגון שופר לגמע בו מים כמבואר בגמרא (שבת לו א). וכן יש לבאר גם בגמרא (קמו א) שאוסרת לטלטל סכין לחתוך חותלות, וקרדום לשבור חבית, שכל אלו אקראי בעלמא ואין דעתו על שימושים מעין אלו. אבל דרכים שדרכן בכך לפעמים, כגון קורנס של נפחים לפצוע בו אגוזים מותר, דחשיב צורך תשמישן. | ||
(בעה"מ כתב שתשמישין רחוקין הם כמחמה לצל, ולפלרבא עכ"פ יש להתיר בכלי שמלאכתו להיתר אליבא דר' נחמיה. אבל קשה שהרי בעה"מ כתב שלר' נחמיה אין חילוק בין מלאכתו להיתר למלאכתו לאיסור). | |||
==טיוטא== | |||
====שיטה נוספת לרמב"ן==== | |||
כתב ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ואפשר) | |||
והרמב"ן (קכד א) אחר שהביא דעת רש"י צידד כבעה"מ, ומה שאמר ר' נחמיה דבעי לצורך תשמישן לאו דווקא תשמישן עצמו, אלא כל שדומה לו, כגון קורנס של נפחים לפצוע אגוזים חשיב תשמיש המיוחד לו. ולפי"ז מבוארת הגמרא להלן (קמו א) דשרי ר' נחמיה לטלטל סכין לצורך שבירת החבית לאכול ממנה גרוגרות אף מלאכתה לאיסור, דשם חתיכה אחד הוא. (ומשם גם הקשו הראשונים סתירה מדברי רש"י על עצמו). אמנם גם על זה פקפק הרמב"ן שם, ובסוף דבריו (ד"ה ומיהו) כתב שעכ"פ לצורך מקומו מותר בכלי שמלאכתו לאיסור אליבא דרבא דזה חשיב תשמישו המיוחד לו. ולפי"ז יצא שלר' נחמיה צורך מקומו קל יותר מצורך גופו, לפי שאין משנין כלי ממלאכתו בשבת. | והרמב"ן (קכד א) אחר שהביא דעת רש"י צידד כבעה"מ, ומה שאמר ר' נחמיה דבעי לצורך תשמישן לאו דווקא תשמישן עצמו, אלא כל שדומה לו, כגון קורנס של נפחים לפצוע אגוזים חשיב תשמיש המיוחד לו. ולפי"ז מבוארת הגמרא להלן (קמו א) דשרי ר' נחמיה לטלטל סכין לצורך שבירת החבית לאכול ממנה גרוגרות אף מלאכתה לאיסור, דשם חתיכה אחד הוא. (ומשם גם הקשו הראשונים סתירה מדברי רש"י על עצמו). אמנם גם על זה פקפק הרמב"ן שם, ובסוף דבריו (ד"ה ומיהו) כתב שעכ"פ לצורך מקומו מותר בכלי שמלאכתו לאיסור אליבא דרבא דזה חשיב תשמישו המיוחד לו. ולפי"ז יצא שלר' נחמיה צורך מקומו קל יותר מצורך גופו, לפי שאין משנין כלי ממלאכתו בשבת. | ||