הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 74: שורה 74:


====שיטה נוספת לרמב"ן====
====שיטה נוספת לרמב"ן====
כתב ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ואפשר)  
כתב ה'''רמב"ן''' (קכד א ד"ה ואפשר) שאמנם גם לר' נחמיה כלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך תשמישו, ודלא כרש"י, אבל דווקא תשמיש שהוא כעין תשמישו הרגיל, כגון קורנס של נפחים על מנת לפצוע בו אגוזים, דסוף סוף שם הכאה אחד הוא, אך להשתמש בו למלאכה אחרת כגון לישב עליו או לכסות בו את הכלי, אף שהן מלאכות היתר אסור.
<BR/>לפי"ז מבוארת הגמרא להלן (קמו א) דשרי ר' נחמיה לטלטל סכין לצורך שבירת החבית לאכול ממנה גרוגרות אף מלאכתה לאיסור, דשם חתיכה אחד הוא.


והרמב"ן (קכד א) אחר שהביא דעת רש"י צידד כבעה"מ, ומה שאמר ר' נחמיה דבעי לצורך תשמישן לאו דווקא תשמישן עצמו, אלא כל שדומה לו, כגון קורנס של נפחים לפצוע אגוזים חשיב תשמיש המיוחד לו. ולפי"ז מבוארת הגמרא להלן (קמו א) דשרי ר' נחמיה לטלטל סכין לצורך שבירת החבית לאכול ממנה גרוגרות אף מלאכתה לאיסור, דשם חתיכה אחד הוא. (ומשם גם הקשו הראשונים סתירה מדברי רש"י על עצמו). אמנם גם על זה פקפק הרמב"ן שם, ובסוף דבריו (ד"ה ומיהו) כתב שעכ"פ לצורך מקומו מותר בכלי שמלאכתו לאיסור אליבא דרבא דזה חשיב תשמישו המיוחד לו. ולפי"ז יצא שלר' נחמיה צורך מקומו קל יותר מצורך גופו, לפי שאין משנין כלי ממלאכתו בשבת.
(ומשם גם הקשו הראשונים סתירה מדברי רש"י על עצמו). אמנם גם על זה פקפק הרמב"ן שם, ובסוף דבריו (ד"ה ומיהו) כתב שעכ"פ לצורך מקומו מותר בכלי שמלאכתו לאיסור אליבא דרבא דזה חשיב תשמישו המיוחד לו. ולפי"ז יצא שלר' נחמיה צורך מקומו קל יותר מצורך גופו, לפי שאין משנין כלי ממלאכתו בשבת.


כתבו הראשונים (בעל המאור, רמב"ן, רשב"א) שלדעת רב יהודה בריש הפרק שהוא אוסר לגמרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, יש לבאר בדעת ת"ק שכלי הניטל לצורך ושלא לצורך הוא דווקא שמלאכתו להיתר, אבל לא מחמה לצל, אך כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל. ולדעת ר' נחמיה אף שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך גופו כלומר תשמישו, וכפי שאומר בברייתא (קמד א) אפילו טלית ואפילו תרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן. ולשיטתו דעת ר' יוסי המתיר היא יחידאה (וכשיטתיה אזלא הברייתא דחזרו והתירו), אך רבנן אוסרים לגמרי בכלי שמלאכתו לאיסור. נמצא שלשיטתו ישנן ג' שיטות בתנאים.  
כתבו הראשונים (בעל המאור, רמב"ן, רשב"א) שלדעת רב יהודה בריש הפרק שהוא אוסר לגמרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, יש לבאר בדעת ת"ק שכלי הניטל לצורך ושלא לצורך הוא דווקא שמלאכתו להיתר, אבל לא מחמה לצל, אך כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל. ולדעת ר' נחמיה אף שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך גופו כלומר תשמישו, וכפי שאומר בברייתא (קמד א) אפילו טלית ואפילו תרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן. ולשיטתו דעת ר' יוסי המתיר היא יחידאה (וכשיטתיה אזלא הברייתא דחזרו והתירו), אך רבנן אוסרים לגמרי בכלי שמלאכתו לאיסור. נמצא שלשיטתו ישנן ג' שיטות בתנאים.  

תפריט ניווט