הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו מממון לממון"

'''הטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (חושן משפט קנ)] הביא את דברי רבינו יונה בסוגיית רבה בר שרשום להלכה - שהסוגיה מדברת דווקא לאחר אכילת הפירות, שאם לא כן, לא מצינו מיגו כזה, וכן פסק דין זה גם '''בשולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_קנ|קנ ד}}.  בעל '''הסמ"ע''' (בסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40539&st=&pgnum=44 (קנ ד ט)] ובפרישה) הבין שכוונתו של רבינו יונה משום "מיגו להוציא" ולא מצד מיגו מממון לממון. אמנם, יש אכן בלשון הטור משמעות כזו, וכן ברבינו יונה מופיע גם הסבר זה ע"מ לבאר מדוע מדובר בסוגיה דווקא לאחר אכילת הפירות. אך, בטור מוכח שמדובר על סברת מיגו מממון לממון שכן הלשון שמביא הטור מרבינו יונה זהה ללשון הרבינו יונה בעליות בתירוץ של מיגו מממון לממון (יש להעיר כי הסמ"ע לא ראה את דברי הרבינו יונה בעליות אלא רק את מה שהטור ציטט מדבריו, וכן גם הש"ך להלן, כמו שהעירו עליו שם האחרונים), וכן ביאר '''הב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (קנ ו)] שהוא משום מיגו מממון לממון, והביא ראשונים נוספים דס"ל כן - '''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=580&hilite= (בבא מציעא ב א רטז)] '''והגהות מרדכי''' בשם '''ר"ת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=598 (בבא מציעא ב א תטז)] וכן פסק גם '''הר"ש מקינון''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22743&st=&pgnum=488 (ספר הכריתות ה ג קעח)] וכן הביא הב"ח בשם '''ראבי"ה'''.<br>