הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"

כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה) כתב שמלכתחילה לא נאסרו אלא כלים שפעמים נעשים בהם מלאכת איסור, אבל כלים שהם לעולם לצורך היתר כגון כוסות וצלחות וקערות מותר, וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).  

ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן הקשה בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)]. וב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושיה זו קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומדבריו מבואר שקערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו או מקומו, דגם הם היו בכלל האיסור. גם בספר '''יד דוד''' שם מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהתוספת שבת הנ"ל. אמנם בדעת התוס' ובעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. אמנם ה'''משנה ברורה''' (כג) כתב להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה.