הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"

<BR/>ובאמת הרמב"ן דוחה פירוש זה וכותב עליו שאינו מחוור, שמשמע לו שכלי שמלאכתו לאיסור אין מטלטלין אותו כלל אפילו לצורך מלאכת היתר. ומסיים הרמב"ן שמ"מ אפשר שלצורך מקומו מותר לטלטלו, דהוי כתשמיש המיוחד לו, ונמצא שלר' נחמיה צורך מקומו יהיה קל יותר מלצורך גופו.

<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (קכד א ד"ה ויש מפרשים) אחר שהביא פירוש הרמב"ן בזה וקושייתו, כתב בשם רבנו חננאל הסבר נוסף לגמרא בעירובין. אבל גם הוא דחה זה הפירוש מכח הקושיה שהקשה לעיל על שיטת רבנו תם ובעה"מ, שמוכח מהגמרא שהמשנה גבי קורנס אינה אליבא דר' נחמיה, וממילא מוכח שכלי שמלאכתו לאיסור לעולם אסור לטלטלו.

===דעת רב יהודה===

עד כה נמצא לנו שתי שיטות בתנאים.  

===הגדרת צורך גופו===

ה'''גמרא''' (קכד א) מביאה דברי רבה שהטעם שנטילת הקנים בשלחן לחם הפנים אינו דוחה שבת, הוא מפני שאפשר גם בלא נטילתן בשבת, לפי שכל עניין הקנים הוא כדי שהלחם לא יתעפש, וכיון שהוא זמן מועט לא חיישינן לעיפוש ולכן אסור לטלטלן. מבואר מהגמרא שנטילה לצורך גופו אינה אלא בדבר שיש לו תועלת, אבל אם גם בלא הטלטול אין חשש קלקול אסור. וב'''רשב"א''' בחידושיו (ד"ה אלא אמר) כתב שאז נחשב טלטול דבר זה כמחמה לצל. וכתב בהגהות ה'''רא"ם הורוויץ''' (ש"ס וילנא בסופו עמ' 130) שמזה יש ללמוד לדידן בכלי שמלאכתו לאיסור, שאם אין צורך בגופו כיון שאפשר גם בלאו הכי, אסור לטלטלו.

===הגדרת צורך מקומו===

===כלי אוכל וספרי קודש===

כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/>

==טעם האיסור==

כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר)שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב).

[[קטגוריה:מוקצה]]