9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
====מה נקרא שלא לצורך==== | ====מה נקרא שלא לצורך==== | ||
ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי. | ב'''טורי זהב''' (ב) התקשה היאך אנשים מטלטלים סכין בנדן שלהם כשהוא תלוי בחגורה אף שאין להם צורך בזה. ותירץ שלא אסרו אלא דבר שאין בו צורך כל היום, אבל אם עתיד להשתמש בו בשבת, מותר לשאתו כדי שיהיה מוכן לו בשעתו. והיו שתירצו קושיית הט"ז באופן אחר, אמנם לא חלקו על עיקר חידושו שכל שהוא לצורך שבת שרי. וכן ה'''משנה ברורה''' (כא) העתיקו להלכה. | ||
<BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | <BR/>כדברי הט"ז משמע גם ב'''מאירי''' (קכד א ד"ה כלי) שכתב שמותר לטלטל בגדים אף אם אינם נפסדים בחמה ואינו צריך להם עכשיו, לפי שאפשר שיבוא מי שישב עליהם ונמצא כאן קצת צורך. ובדבריו מבואר שאפילו צורך שאינו עכשווי שרי, ועוד שאפילו אינו צורך ודאי אלא רק אפשרי חשיב צורך ומותר לטלטל. | ||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר. | כתב הרב '''ערוך השלחן''' (שח טו) שטלטול שלא לצורך הוא כגון במתעסק בעלמא שאין לו שום כוונה בטלטולו, אבל אם יש לו שום הנאה בזה, אף שבכלי שמלאכתו לאיסור ודאי אסור, מ"מ במלאכתו להיתר מותר, העתיקו להלכה בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כ פג). ובהערות '''ביצחק יקרא''' על המשנ"ב לרב אביגדר נבנצל (ד ד"ה שלא) כתב בשם הגרשז"א שאם אין לו כלי שמלאכתו להיתר להתעסק בו, מותר אף בכלי שמלאכתו לאיסור, אמנם בערוה"ש מפורש לא כן. | ||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||