62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הא לן הא להו
(←הקדמה) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== הא לן הא להו == | == הא לן הא להו == | ||
'''הגמרא''' (שם) בתחילה מביאה ברייתא בה כתוב שאדם צריך ללמוד תורה ורק לאחר מכן לישא אשה, אמנם אם הוא לא יכול להיות בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמד תורה. | '''הגמרא''' (שם) בתחילה מביאה ברייתא בה כתוב שאדם צריך ללמוד תורה ורק לאחר מכן לישא אשה, אמנם אם הוא לא יכול להיות בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמד תורה. לאחר מכן הגמרא מביאה הלכה מדברי שמואל שאדם צריך לישא אשה ואח"כ ללמוד תורה, ואילו רבי יוחנן לכאורה חולק וסובר שצריך קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה. <br/> | ||
הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, אלא כל דעה עסקה בסוג מסוים של אנשים (או בלשון הגמרא 'הא לן והא להו').<br/> | הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, אלא כל דעה עסקה בסוג מסוים של אנשים (או בלשון הגמרא 'הא לן והא להו').<br/> | ||
לגבי גדר 'הא לן והא להו' מצינו מחלוקת בראשונים. | לגבי גדר 'הא לן והא להו' מצינו מחלוקת בראשונים. | ||
'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | |||
'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז ). עקב כך מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/> | |||
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. ['''רש"י''' לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ]. | אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. ['''רש"י''' לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ]. | ||
'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | '''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/> | ||
1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/> | 1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/> | ||
2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' (דף ו ע"ב) שרבי אביתר אמר ביקורת כלפי אותם תלמידים שהולכים ללמוד חוץ למקומם ולא דואגים לפרנסת ביתם וילדיהם (שנמצאים בבבל).<br/> | 2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' (דף ו ע"ב) שרבי אביתר אמר ביקורת כלפי אותם תלמידים שהולכים ללמוד חוץ למקומם ולא דואגים לפרנסת ביתם וילדיהם (שנמצאים בבבל).<br/> | ||
לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/> | לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/> | ||
א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו . <br/> | א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו . <br/> | ||
ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' (דף סב ע"ב) שנפסקה להלכה, בה כתוב שתלמידים יכולים לצאת מבתיהם ללמוד תורה שנתיים או שלוש שנים אפילו שלא ברשות האשה. אמנם, אם היציאה ברשות הם יכולים לצאת לכמה זמן שרק ירצו. עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה).<br/> | ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' (דף סב ע"ב) שנפסקה להלכה, בה כתוב שתלמידים יכולים לצאת מבתיהם ללמוד תורה שנתיים או שלוש שנים אפילו שלא ברשות האשה. אמנם, אם היציאה ברשות הם יכולים לצאת לכמה זמן שרק ירצו. עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה).<br/> | ||
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי ר"ת רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/> | |||
לכאורה עולה השאלה, מדוע שמואל שבא מבבל פוסק הלכה לא"י, ורבי יוחנן שבא מא"י פוסק הלכה לבבל?<br/> | לכאורה עולה השאלה, מדוע שמואל שבא מבבל פוסק הלכה לא"י, ורבי יוחנן שבא מא"י פוסק הלכה לבבל?<br/> | ||
'''התוספות''' (שם) מתרצים שלשמואל היו תלמידים מא"י, ולרבי יוחנן היו תלמידים מבבל וכל אחד פסק לתלמידיו. | '''התוספות''' (שם) מתרצים שלשמואל היו תלמידים מא"י, ולרבי יוחנן היו תלמידים מבבל וכל אחד פסק לתלמידיו. | ||
מובא '''בר"ן''' (על הרי"ף מסכת קידושין דף יב עמוד א בדפי הרי"ף) הסבר שלישי . נשות בני בבל מתעסקות בצרכי הבית ולכן האיש יכול להתחתן וגם ללמוד תורה בצורה סבירה. אמנם, בנות א"י מפונקות ולכן עדיף ללמוד ורק אח"כ להתחתן. [הר"ן לא פותר את בעיית ההרהורים של בני א"י]. | מובא '''בר"ן''' (על הרי"ף מסכת קידושין דף יב עמוד א בדפי הרי"ף) הסבר שלישי . נשות בני בבל מתעסקות בצרכי הבית ולכן האיש יכול להתחתן וגם ללמוד תורה בצורה סבירה. אמנם, בנות א"י מפונקות ולכן עדיף ללמוד ורק אח"כ להתחתן. [הר"ן לא פותר את בעיית ההרהורים של בני א"י]. | ||
'''הר"י הזקן''' (קידושין כט ע"ב) מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן ישאו אשה תחילה ואח"כ ילמדו תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר]. | '''הר"י הזקן''' (קידושין כט ע"ב) מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן ישאו אשה תחילה ואח"כ ילמדו תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר]. | ||